רכא, ד

ב"ה שמחת תורה שנת תקפ"ו לובאוויטש יע"א

עמ' שכב ּצדקת פרזונו^א בישראל^ב וארז"ל א"ת פרזונו אלא פזרונו^ג צדקה עשה הקב"ה^ד בישראל^*5 שפיזרן בין אוה"ע כו'. הנה ארז"ל והנצח זו בנין ירושלים^ה שבנין ירושלים [ד]לע"ל יבנה מבחי' מדת הנצח העליון שלא הי' כזה בבנין ירושלים שבבית ראשון כו'. ולכאו' מאמר זה פלא[י] דמה שייכות יש [ל]בנין ירושלים למדת הנצח דוקא כו' (והלא הנצח אינו רק ענף החסד^ו בלבד וכמ"ש^ז נעימות בימינך נצח^ח כו', ובנין העולם כולו במדת החסד עצמו כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה^ט כידוע, ומוכרח לומר מזה ששרש מדת הנצח למעלה מרצון וח"ס^י, ולמעלה גם מתענוגים הפנימים שבנפש וע"כ יהי' [בנין] ירושלים דלע"ל נצחיות וד"ל). אך הענין הוא במה שירושלים דלע"ל הוא נצחי מפני שיבנה במדת הנצח שמגיע שרשו בפנימיות ועצמי' שלמעלה מכל התענוגים.

דהנה אנו רואים במלכותא דארעא שמאציר המלך אוצרות רבים מזהב וכסף על^יא הנוסף על הצטרכות לעצמו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org