פא, ד

ידיעא כו', וזהו בחכ' יבנה [בית כו'] כמאמר^תרמא הקדומה שבעצמות המאציל יבנה בית דבראשית שהוא מה שכולם בחכ' עשית כו' וד"ל. וזהו פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה פי' מה שפיה פתחה בחכ' דמע"ב הרי מזה בא ונמשך מהעלם דחכ' [ד]תורה הקדומה והיינו מפני טעם הנ"ל שהתחלקות הי' מאמרות בפה העליון מקורו הוא באותיות דתורה שקדמה לעולם, וזהו משה"כ^תרמב ותורת חסד [על לשונה] פי' מפני שתו' חסד דתו' הקדומה על לשונה לישנא דאורייתא דוקא משום דאסתכל באורייתא וברא עלמין (והוא ענין תושב"כ שנק' לה"ק^תרמג והוא מ"ש וזאת תורת האדם^תרמד האדם עליון מטעם הנ"ל, ופה הוא תושבע"פ מל' קרינן לה^תרמה, וז"ש פיה פתחה בחכ' דתושבע"פ שהוא עיקר קיום הי' מאמרות בפה ודיבור להוות העולמות מאין ליש וע"כ הת"ח נק' בונים^תרמו שעוסקים בבניינו של תורה^תרמז כמ"ש בחכ' יבנה כו' כמ"ש במ"א).

וזהו מי שם פה לאדם כו' ואמ' הלא^תרמח אנכי מעצמות המאציל (ומ"ש או אלם הוא בחי' קטנות הדבור והוא אלם מאלקים^תרמט נאלמתי^תרנ כו') שמזה עיקר קיום העולמות מטעם הנ"ל שזה נמשך מדבור דתו'^תרנא וגם עכשיו הרי דבריו חיים וקיימים^תרנב בכל דור ובכל זמן שאדם לומד איזה הלכה ופסוק הרי זהו דבר ה' ממש כמ"ש ואשים דברי בפיך^תרנג לנטוע שמים וליסוד ארץ כו' שמזה קיום שמים וארץ לפי שמזה דוקא מתחדש אור דשפע דח"ע דתורה בדבור דיו"ד מאמ' למעלה וע"כ אין העולם מתקיים אלא בהבל תינוקות עמ' קיט ּ שב"ר שהוא הבל שאין בו חטא^תרנד (וזה הי' התוכחה שהוכיח ה' למשה שאע"פ שהוא כבד פה ולשון תשב"כ ושבע"פ מפני היותו בפנימי' הח"ע דמ"ע הנ"ל, אבל מי שם פה כו' א"כ גם אנכי אהי' עם פיך שהוא בחי' דבור דתו' הקדומה שיוכל לבא למטה לזקני ישראל, ועכ"ז לא רצה בזה לפי שידע שלא יקבלו בנ"י כ"א ע"י אהרן שודמ"ט כו' שיהי' לו פה והוא אחר מס"נ בואהבת דייקא אז והיו הדברים כו' ודברת בם ע"י משה דוקא כו'), ובכ"ז יובן מ"ש הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו כו' אחר אה"ר דכל נפשך כו' שנעשה ע"י אהרן שודמ"ט כו' א[ז] ראוים ב"י להיות לפה לגבי משה שהוא הדבור בד"ת וכמ"ש והיו הדברים האלה אשר

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org