פא, ג

בדבר ה' שמים נעשו מאין ליש כמו ע"י מאמר יהי רקיע^תרטז כו' נתהוה הרקיע מאין ליש, וכה"ג בכל המאמר[ו'] וצירופי אותיות המסתעפי' ומשתלשלי' ע"י יו"ד מאמרות בעולמות עליונים ועולמות תחתונים עד התהוות דצח"מ דעשי' כידוע (וכמו למטה באדם התחתון שעיקר גילוי אורות וכחות הנפש דאדם הוא מבחי' הדבור בפה שעי"ז נק' בחי' מדבר נפש המדברת^תריז כו'), ואמר הלא אנכי ה' שהיינו על התו' שנק' מ"ה^תריח עמ' 238 ּ לעולם הנאצל ולעולם הנברא כו' וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו^תריט, פי' ראשית דרכו להאציל ולברוא כו' שהן ד' אותיות הכלולים בשם הוי' יו"ד באצי'^תרכ ה' בבריאה ו' ביצי' ה' בעשי' הכל בא מעצמיות^תרכא חכ' הקדומה שהוא ח"ע שבתו' הקדומה וכמאמר בראשית בשביל התורה^תרכב שנק' ראשית [שנא'] ה' קנני כו', וכן אמר בזהר דאסתכל באורייתא וברא עלמ[א]^תרכג והיינו שהסתכל באותיות התורה הקדומה וכמ"ש ואהי' אצלו אמון אומנא^תרכד כו' כמו האומן הבונה מן ציור הלוח כו' וכמ"ש במ"א. מזה^תרכה יובן ג"כ דכל מה שהאציל ע"ס כאו"א עד בחי' דבור העליון שנק' פה לאדם כו' הכל הוא ע"פ חכמה שבתו' הקדומה דוקא, וכמ"ש מי מדד^תרכו כו' שהוא ע"פ מאמר קו המדה דקו וחוט ש[נ]משך במדה בכל^תרכז האצי' באו"מ ואו"פ עד גם במל' דאצי' שנק' פה הוא הנמשך ע"פ רצון העצמי' של המאציל ב"ה כפי הקריאה שקרא באותיות התו' שקדמה לעולם אלפים שנה^תרכח כו', עפ"ז^תרכט הי' אופן התחלקות הי' מא[מרו'] בה' מוצאות הפה [ה]עליון כמשל אומן שרואה וקורא בלוח כך מצווה לעשות הבנין לא יוסיף ולא יגרע כו', וכידוע שזהו פי' בראשית בחוכמתא^תרל כמ"ש בחכ' יבנה בית^תרלא והוא ב' דבראשית^תרלב דבראשית נמי מאמר הוא^תרלג דע"ז א' במאמר א' יכול להבראות^תרלד הכל כו' והוא מ"ש כולם בחכ' עשית^תרלה כו', אך מאמר זה דבראשית נמשך מח"ע דתורה הקדומה דאסתכל באוריי' כו' (וכמ"ש במ"א בענין יו"ד הדברות שהן מקורים אמיתים לי' מאמרות^תרלו שהוא שא' תנאי הי' עם וימ"ב^תרלז כו' וכמ"ש בזהר), ונק' מאמר זה דבראשית מאמר פתוח שבא בדיבור לגילוי בי' מאמרות כמו עד"מ השכל שיתגלה בכלי המוח שיוכל לבוא בדבור בפה, אבל מאמ' דאותיות התו' דח"ע^תרלט הקדומה נק' מאמר סתום^תרלח חכ'^תרמ דחכים ולא בחכ'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org