י, ב

לנו ויש שנדרשי' ממקראות וע"פ המדו' בק"ו וגז"ש כו', ועכ"פ הרי נתחדשו הלכות אלו מן ההעלם לגילוי בחידוש גמור כמו מאין ליש ממש כולד שנצמח ונגדל בט"ח ממ"ן דנוק' כנ"ל, וכן בסדר קדשים בקרבנות הכתובי' בפ'^תמו מתבאר כל פרטי הדינין שבהן איך שיבאו למעלה^תמז כמו במס' זבחים ומנחות כו', והעיקר מה שנבררו ונתלבנו ההלכות דמשנה וברייתא ע"י הפלפול בתלמוד שזהו מקום הבירור כמו מצרף לכסף שמצרף ומלבן כו', כך בחכמה שבתושבע"פ מתברר ומתלבן כל הלכה שנק' ליבון הלכתא (כמו ליבון וצירוף הולד בבטן שנבדל החיצוני' מן הפנימי' (ואוכל מה שאמו אוכלת^תמח כו' שזהו המ"ן דנוק' כו' (אך זהו בקטנות דעיבור כמו שמלמדי' לולד כל התורה כולה^תמט כמ"ש מי יתנני כירחי קדם^תנ כו', ואח"כ נולד כברי' בפ"ע בגידול ימי היניקה כמ"ש מי יתנך כו' יונק שדי אמו^תנא וזהו פנימי' התורה שיתגלה במשיח כמ"ש במ"א) (וזהו שא' בכמה דוכתי משה שפיר קאמרת^תנב שמבורר [הדבר] הלכה זו כאלו אמרה משה בע"פ כמו תורה ציוה לנו שנמשך מכח הח"ע (ששרשו ממ"ע^תנג וא' בו וגם דלה דלה לנו^תנד ממ"ח שבעומק הבאר שהוא תושבע"פ כו') (ובזה יובן מארז"ל [ב]מה שא' שעלה משה למרום^תנה וראה שהקב"ה קושר כתרים (שהן תגין^תנו ) לאותיות א"ל עתיד תלמיד תלמידך לדרוש כו' וחזר לאחוריו וראה ר"ע דורש על כל קוץ כו' והרי נעלם ממשה כל מה שדרש ר"ע בתושבע"פ (דכולהו סתימא' דמתני' אליבא דר"ע^תנז וכל המשנה מיוסדת מתלמידיו ר"מ ור"י ור"ש כו'), והיינו לפי שבתושבע"פ בחי' מל' מתחדש ומתרבה לאין שיעור יותר מעצם ההשפעה דמ"ד דאותיות דתושב"כ, רק עכ"ז כח הבירור והגידול הזה בא מבחי' ח"ע דמשה ולכך נתקררה דעתו כששמע שאומ' הל"מ כו' (ולפי שבינה יתירה ניתנה באשה^תנח יותר מבאיש כו' (וכנ"ל בענין א"ח עט"ב כו') דאו"ח עולה למעלה מאו"י כו' (וזהו^תנט שא' וכי זו^תס תורה כו' א"ל שתוק כך עלה במח'^תסא לפני, משום דעמל תורה בא מביטול היש לאין במס"נ בגוף דוקא כמ"ש אדם כי ימות באהל תורה שזהו כמו ר"ע וחביריו, וה' ממית ומחיה שחיות זה בתחה"מ שיעלו למעלה מעוה"ב כנ"ל וד"ל).

ונמצא מובן מכ"ז בעיקר ההפרש בין תושב"כ שנק' איש לתושבע"פ שנק' אשה דכח הבירור בעצם וכח המוליד

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org