רכו, א

כו'. וכך יובן למעלה ולמטה בנפש האדם דהנה כל עיקר הכוונה דבריאת האדם בעוה"ז הוא רק כדי שיברר לק"נ שזהו לברר לגוף החומרי שמעורב טו"ר מנוגה דעשי' כדי לאכפיא לס"א כו' כמאמר הזהר כד אתכפיא סט"א^רנה אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין כו', ואע"פ שכל עיקר ומקור היניקה דק"נ שנק' סט"א אינו רק מחיצוני' ואחוריים דפסולת הנמשך מכלים החיצונים דמל' דקדושה (ממ"ח צירופי' האחרונים^רנו דשם אלקי' כידוע בענין ארץ חם^רנז ), אך בחי' הניצוח [ה]אלקי יש בזה לאכפייא לסט"א שמזה יהי' יתרון האור הרבה מכל אורות התענוגי' העליונים הגנוזים למעלה מעלה עד שבשביל הניצוח הזה יגלה כל עמוקות ונסתרות שנק' אוצרות [ה]עליונים, כמו שמבזבז המלך אוצרות[יו] בשביל ניצוח המלחמה עם שר ומלך קטן הערך מאד שנק' (מלך זקן וכסיל^רנח כו'). וענין הבזבוז הזה היינו שמגלה מבחי' [ה]העלם כל בחי' [ה]אוצרות [ה]עליונים כמו מגלה עמוקות מני חשך [שזהו] כמלך שמוציא כל כחו וגבורתו ברוב עשרו וגדולתו אשר עמ' 658 ּ בגנזי היכלו שאצרו אבותיו כדי להביא מכח אה"פ^רנט הניצוח שלו בדבר קטן מאד כנ"ל וד"ל.

ויובן בזה בא[תע]דל"ת מתחלה בנפש האדם שהוא הנשמה [ה]אלקי' שנק' אדם^רס אדמה לעליון^רסא לפי ששרשם מבחי' אדם העליון דאצי' כידוע בע"ח דהנשמה עצמה א"צ תיקון^רסב ובירור כי שרשה בבחי' עולם התיקון דאדם^רסג הע'^רסד שהוא שם מ"ה וכמ"ש כי נר ה' נשמת אדם^רסה כו', וא"כ לא הי' ירידת הנשמה למטה בגוף החומרי בעוה"ז בשביל עצמה רק בשביל תיקון ובירור [ד]נה"ט [ש]בגוף החומרי דוקא (רק שעי"ז יגיע גם לנשמה האלקי' יתרון מעלה ומדריגה גבוה משרשה הראשון בשם מ"ה גם שמברר לב"ן דנה"ב, לפי ששרש הנה"ב בחי' ב"ן דנוגה בבחי' ס"ג דתהו שלמעלה מבחי' שם מ"ה^רסו דתיקון כידוע ומבואר במ"א בענין אדם כי יקריב^רסז קרבן^רסח מן הבהמה כו'). והנה ידוע דכל נשמה ונשמה היתה דבוקה למעלה מעלה בשרשה באלקי' חיים בדביקות אמיתי' ותמידי' בלי פירוד כלל וכלל והיינו שלא הי' לה רק רצון א' לה' לבדו ואין זר אתו (וגם עכשיו שהנשמה מלובש[ת] בגוף החומרי דיוקנאה חקוק למעלה הנק' מזלא והיינו מ"ם ולמ"ד דצלם^רע כמ"ש שימני כחותם^רסט כו' וע"כ או' חבוקה ודבוקה בך^רעא וכתיב כולך יפה רעייתי^רעב כו'). אך בהתלבשות וירידת הנשמה בגוף מצד חומר הגוף הגס ש[ל ה]נה"ט הוא שיש לנה"ט רצונות זרות החומריים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org