כו' (וכמשי"ת בסמוך בפי' אז יאמרו בגוים כו') ובכאו"א לפי שיעור מהלכו והתחלקותו בארץ וד"ל (וכך הוא ממש בעולם העליון הרוחני כמו בג"ע דיצי' וג"ע דבריאהקסא שהם ג"כ נהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד לד' נהרות כו' כנ"ל בג"ע הארץ דעשי', ויש לכל נהר שיעור מהלכו בארץ העליונה כו' רק ששם הוא בבחי' הרוחניות יותר ויורד ומשתלשל מעולם לעולם עד ד' נהרות הגשמיים כידוע ומבואר במ"א). אך הנה כל עיקר ענין ירידת והתלבשות הניצוצו' הנ"ל בד' נהרות היו לצורך עלי' דוקא כנ"ל, והיינו שיעלו ויבואו לבחי' ומדרגה עליונה ביותר מכמו שהי' תחלה במקורן קודם ירידתן למטה כו', והיינו ע"י שהם עולים אחר ירידתן מלמטה למעלה מתהום רבה שהוא מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים ואל מקום שהנחלים הולכים שם הם שביםקסב כו', דאחר המשכות ד' נהרות למטה בים האחרון חוזרים משם ללכת למקורם בנהר הראשון שיוצא מעדן (כמ"ש והנהר הד' הוא נהר פרתקסג הוא דמעיקראקסד ולע"ל יעברו בנהר פרתקסה כו' כמ"ש במ"א) ועולים משם בתוס' עילוי גדול הרבה יותר מכמו שהי' בתחלה בירידתן בנהר זה כו' משום דבחי' או"ח דמ"תקסו יעלו למעלה יותר וכמ"ש ביום ההוא יצאו מים חייםקסז מירושלים חציים אל הים הקדמוני שהוא מ"ע דמעל השמים שהוא בחי' התהו כו' [(וכמ"ש במ"א ע"פ לרוקע הארץקסח כו'קסט )].
ויובן זה מענין התלבשות הנשמה בגוף כנ"ל שאע"פ שבירידה זו נחשך אורה ביותר כנ"ל, אבל הוא לצורך עלי' שתתעלה עי"ז דוקא למעלה ממקור חוצבה למעלה שהיתה קשורה ודבוקה שם כנ"ל, והוא [ע"י] ענין התשובה דוקא כידוע, והענין הוא לפי שהתשובה היא לאהפכא חשוכא לנהורא כו' שהוא מואס ברע שזהוקע מהפך לרע [עצמו] להיות טוב ע"י העלאות והתכללות דבחי' או"ח למעלה ממש, וכראב"ד שיצתה נשמתו בבכי'קעא וכה"ג, שעי"ז יעלה לשרשו בבחי' אורות דתהו קודם השבירה שהוא בבחי' ס"ג שלמעלה משם מ"הקעב, ועולה עוד למעלה בעצמות א"ס ממש שכל או"ח חוזר לקדמותוקעג