רכא, ג

מנוחה לחיי העולמי' כמו ההכנה מע"ש לשבת הנ"ל, שזהו מצד בחי' כלות השפע דוי"ו ימי' שהן וי"ו מדות דחג"ת כו' שעי"ז עולה המל' בשבת בבחי' או"ח עד רום המעלות ממש כמ"ש ויכולו כו' ויכל אלקים כנ"ל. כך הוא בכללות ענין [כל] ו"א שנים שנגמרים באלף הוי"ו בימוהמ"ש שנק' צדיקים יסודי^תקעז עולם בכללות וכל הצדיקי' שעמו בכללות נש"י בכל מעשיהם הן בחי' משפיעי' במל' שנק' שכינה^תקעח, כמ"ש ועמך כולם צדיקים^תקעט משפיעי' בתו"מ למל' ע"כ לעולם ירשו ארץ שהוא ארץ החיים דעוה"ב באלף הז' שאז הוא בחי' עליי' המל' בכלל שהוא עוה"ב, שאז בחי' עליות העולמות בעילוי אחר עילוי עד שעשועי המלך בעצמו שאין עוד למעלה הימנו שנק' מנוחה לחיי העולמים בבחי' מנוחה העצמי', דהיינו לכל חיי העולמי' דאבי"ע בכללות דוימ"ב דאצי' בכל וא"ש דהוי עלמא בהשתלשלו' דקו"ח כו' יהי' עליי' לכולם ביום שכולו שבת באלף הז' דעוה"ב בבחי' עצמיות השעשועי' שנק' עדן העצמי' שאין עלי' אחרי' עוד ע"כ נק' מנוחה לח"ע כו', כמו שבכל שבת הוא בחי' עליי' המל' שמעלה לכל הימים דחול בבחי' או"ח אל העצמות ממש כנ"ל, כך יהי' בחי' עליי' הכללי' דמל' ביום שכולו שבת להעלות לכל וא"ש כו', ובכל שבת יש מיום שכולו שבת דעוה"ב כידוע וד"ל (וכל ג' טעמי' הנ"ל ביתרון מעלה דיום הוי"ו על שאר הימים יובן ג"כ בדרך כללו' באלף הוי"ו שהוא יום הוי"ו בכלל שהוא גמר השפע הכללי' דכל וא"ש, כמו בכלות יום וי"ו בכל שבוע שעולה בתענוג העצמו' ממש שלמעלה מבחי' תחלת העונג ורצה"פ כו' וע"כ יש בו כח ההכנה לשבת הכללי, ולבד טעם הד' שהוא בחי' עיקר המשפיע למל' שהוא בחי' יסוד כנ"ל בדרך ירידה דוקא למקבל כנ"ל. וזהו ענין המצות שיהי' בתכלית השלימות בימוהמ"ש בכללות נש"י שנק' צדיקי' בחי' משפיע[ים] למל' שעי"ז ירשו ארץ החיים דעוה"ב שנק' ארץ חפץ כמ"ש והארץ אזכור^תקפ כו'. ואמנם בזאת יתרון המעלה באלף הז' דעוה"ב שיהי' בחי' עליית המל' למעלה [ממקור] הוימ"ב דוא"ש עד שהם יקבלו מקור הברכה מבחי' המל' דאו"כ^תקפא עצמו שנק' ברכת ה' היא תעשיר כו', והוא מ"ש ויברך אלקי' ויקדש אותו בבחי' קדושה עמ' 644 ּ העצמי' ממש שזהו ביום שכולו שבת דעוה"ב שאז תכלית העילוי שאין עוד עלי' למעלה מזה כנ"ל (ומ"ש^תקפב ז"ל דת"ח אין

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org