קעא, ב

צומח ודומם ימעט כח הרחמנות יותר באיבודם וקלקולם גם אם הם מעשה ידיו או יקרים ביותר מן הבהמה כאבנים טובות וכלי יקר שאינו אלא היזק ממון כאיבוד כסף וזהב כו'). ולמעלה יובן מזה בבחי' הרחמים העליוני' האלקי' על מע"ב שנק' מעשה ידיו עכ"פ כמו דכתיב ורחמיו על כל מעשיו^שסד וכה"ג, שבמדה זו יש שיעור וגבול וערך לפי שבאה מדה זו בבחי' הצמצום דהשתלשלו' כח האלקי להחיות מאין ליש במדות דחו"ג והרחמים הוא לפנים משוה"ד עמ' רמא ּ כנ"ל שיש בזה שיעור וגבול להיותו מרחם על הבריות, שגם שמצד עצם מדותיו ית' הן בלי גבול וגם בלתי ערך ויחוס כלל דאין ערך ויחוס כלל דאין ערוך כלל לנברא בע"ג עם הבורא^שסה בלתי בע"ג כו', מ"מ מאחר שנתצמצם כחו בעולמות זהו כמדת התפעלות האדם שמרחם על מעשה ידיו שמצד כח יגיעת נפשו שנמשך בפעולתו יתעורר ברחמים על איבודם^שסו כו' וכמו בנינוה שחס על אדם ובהמה רבה^שסז כו' (וכן בקי"ס שא' מעשה ידי טובעי' בים^שסח ואתם או' שירה כו') שיש בזה חילוקי מדרגות בין אדם לבהמה לפי שנשמת אדם בצלם אלקי' קרוב יותר בערך מן הבהמה כו', ועד"ז יש חילוקי מדרגות ברחמים העליונים על כל ההשתלשלו' דעולמות דבי"ע על עליונים ותחתונים שעל עולמות עליונים יותר יומשך הרחמים מצד שקרובים במעלה יותר (ולהיפוך שעל עולם השפל יותר יומשך ברחמים כמו כי רם ה' ושפל יראה^שסט כו' כמו שאדם מרחם על העני ושפל יותר מעל עשיר ונכבד כנ"ל), וגם מצד טעם עיקר הרחמים שבא מסיבת ערך הרוממות וערך השפלות (כמשי"ת) ג"כ יחייב שיומשך בחי' הרחמים העליונים על עולם התחתון יותר מעל עולם העליון הרוחני בגעה"ת וגעה"ע כו' (לבד בחי' רחמים העצמיי' כרחמי האב על הבן שזהו כמו ע"ע ממש וגם זה יגבר יותר בהיות הבן בשפלות ביותר (כמשי"ת) וד"ל.

והנה מדרגה הב' ברחמים היינו בחי' הרחמים הגדולים שלמעלה מעלה מכל ההשתלשלות, ולכאורה אין זה מובן דאיך שייך בחי' רחמים לפני ההשתל' דעולמות דאין רחמים שייך רק על דבר הנמשך בהשתלשלו' כמו ורחמיו על כל מעשיו וכה"ג, אבל קודם שנברא העולם שאין עוד מלבדו^שע איך שייך בחי' הרחמים כו'. אמנם הענין הוא כמ"ש זכור רחמיך ה'^שעא וחסדיך כי מעולם המה, דהיינו מעולם הא"ס עצמו כמו שהוא במהו"ע ית' ממש שהוא הנק' רחמים רבים או רחמים גדולים שהן למעלה מבחי' גבול ומדה, כמו כי לא כלו רחמיך^שעב וכן א' חסדי ה' כי לא תמנו^שעג בבחי' א"ס ממש, וזהו שאנו או' אלקי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org