קפה, ב

חג הפסח ה' תקפ"ו לפ"ק לובאויטש

עמ' רסד ּתפול עליהם אימתה ופחד^א בגדול^ב כו' עד יעבור^ג עמך הוי' עד יעבור כו', הנה כל הפסוק הזה מדבר לע"ל שהרי מדבר בלשון עתיד דוקא כמו תפול [עליהם] כו' עד יעבור כו' וכל יו"ד להבא משמע^ד, וענין תפול עליהם אימתה בה"א היד[ו]ע[, הענין] הוא לפי שעכשיו אין ההארה בעולמות רק מבחי' מל' דאצי' ה' אחרונה^ה דשם הוי' שמלובש ומוסתר בשם אלקי' כמו ה' מלך גיאות לבש^ו כו' כידוע, עד שבע"ש^ז דנוגה מוסתר האור האלקי בהעלם ולבוש שק כמ"ש מלך אלקי' על גוים^ח כו', אבל לע"ל יתגלה בעולמות מבחי' מל' דא"ס עצמו כמ"ש ה' ימלוך לע"ו^ט (שנק' מלך המרומם לבדו מאז^י כו' מלך [הקדוש] ש[ז]הו בחי' ההתנשאו' דמדת מל' ית' העצמי' שמצד עצמו ממש, שמעין זה הי' בקי"ס שמפני זה נעשה מבחי' [ה]העלם גילוי כמשי"ת), ע"כ א' תפול עליהם ל[שון] עתיד אימתה דמל' דא"ס כמ"ש ממקומך תופיע ותמלוך^יא כו' (וכמו בכל ר"ה ור"ה שאומרים המלך הקדוש^יב מבחי' סדכ"ס^יג דלמחתב"כ^יד, שע"כ א[ו]מר ובכן תן פחדך כו' ושמך נורא^טו על כל^טז כו' כמו שיהי' לע"ל שיהי' פחד ה'^יז על כל הברואים הגשמי', וכך [גם] עכשיו מאיר לפרקים כמו בפרות שנשאו [את] ארון אלקים שאמרו שירה^יח [כ]מרכבה עליונה דפני שור^יט כו', וגם למלכים נתגלה האור הגדול מזה ונתבטלו ממציאותם כמו לנבוכדנאצר^כ וסנחריב^כא וכה"ג וכמ"ש ירא[ו] מה'^כב כו' מי לא ייראך מלך הגוים^כג כו'). וזהו תפול עליהם אימתה ופחד כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org