רכד, ב

בעשי' [י]איר בגילוי אור העצמו' כמו לפני האצי' רק שהוא בשוה ממש מטעם דמעלה ומטה שוין לפניו כנ"ל.

וראי' לזה ממה שכבר הי' לעולמים במ"ת שנתגלה בחי' אנכי מי שאנכי^קכב שהוא סדכ"ס כו' והי' בגילוי לכל כקטן כגדול בשוה ממש מטעם הנ"ל, וכך יהי' בימוהמ"ש שיתגלה כל בחי' העלם לגילוי ויהי' גילוי אור האלקי' בקטנים כמו בגדולים כמ"ש ולא ילמדו [עוד]^קכג איש את רעהו כי^קכד כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם^קכה כו' וכן א' ואשפוך את רוחי^קכו כו' כי הכל שוין מטעם הנ"ל וד"ל. וכך יהי' בעוה"ב שהוא גילוי אור העצמי דא"ס ב"ה ממש למטה כמו למעלה בעצמותו לכל העולמות בשוה ממש, וז"ש להנחיל אוהבי יש^קכז, יש ממש במורגש גילוי ההשגה ובמורגש יהי' גילוי [ה]עונג למטה כמו שהוא למעלה בסדכ"ס עצמו כמ"ש כימי כו' אראנו נפלאות^קכח למטה כמו למעלה ממש, לפי שביצי"מ וקי"ס הי' גילוי אור נפלאות העליונים למטה כמו למעלה, והכל מטעם הנ"ל שהוא מצד גילוי [ו]ירידת האור [ב]עצמ[ו]' מן ההעלם היפוך ענין העלי' באו"ח הנ"ל. ושרש עמ' שכו ּ הענין ידוע במ"ש כי אל דיעות ה'^קכט ב' דיעות ד"ע וד"ת, שזהו ההפרש בין עליות וירידות הנ"ל [ד]בחי' ד"ת זהו כמו שהאור נמשך מאין ליש כמו החכ' מאין דכתר תמצא שלזה אור צח כו' אוכם הוא כו' וכה"ג בכל עו"ע עד רום המעלות שכל עילה כאשר עולה הוא בביטול היש לאין כנ"ל. אבל בחי' ד"ע זהו שנמשך מבחי' יש ליש דהיינו מיש האמיתי כמו שהוא נמשך למטה במקבל ג"כ בבחי' יש ולא ע"י צמצום שהוא מאין ליש כו', וזהו יהי' לע"ל במשיח ודורו שנגלה כבוד הוי' למטה כו' וע"כ ישפוך רוח אלקי' על כל הברואים^קל ולא יהי' בבחי' ביטול היש כלל^קלא (ודוגמא לזה הי' במשה שידעו ה' פב"פ^קלב ולא הי' בבחי' הביטול^קלג כלל כמו^קלד שכינה מדברת^קלה כו'), וכך יהי' במשיח ודורו דכתיב להנחיל אוהבי יש בחי' יש האמיתי כמ"ש^קלו בעוה"ב בתענוג הפשוט העצמי ממש וד"ל.

וזהו ואוצרותיהם אמלא דהנה כל בחי' עומקים הנ"ל שהן העליות בהעלם אחר העלם עד בחי' העלם דעצמו' אוא"ס^קלז שנק' סדכ"ס כנ"ל נק' בשם אוצרות העליונים עד"מ האוצר[ות] של המלך הגנוזים וטמונים בהם כל הון יקר ונחמד וכל כלי חמדה סגולות מלכים מאבני יקר ופנינים כו' מזמן רב^קלח ולא יגלה לשום אדם אפי' לעצמו להתענג ולהשתעשע בהם כו' רק בעת חתונתו או חתונת בנו כנ"ל. וכך יובן למעלה בבחי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org