עט, א

צבאות דהיינו שהוא קדוש ומובדל מהם להיות שרשם רק מבחי' שם אלקים^תלה כידוע וד"ל. ועז"א לכו חזו מפעלות אלקים דוקא אשר שם שמות בארץ^תלו כו' הוא מבחי'^תלז התחלקות הצירופי אותיות דמחו"ד שנחלקים מהששה מדות חג"ת נה"י דז"א, שכל מדה נחלקת ליו"ד ויו"ד לק' וק' לאלף ואלף לרבוא שהן ס"ר או ת"ר אלף והן מספר בנ"י בצבאותם ובכללות נק' צבאות הוי'. והיינו כדוגמא של ד' מחנות שכינה^תלח למעלה במלאכים שיש בחי' שם מיוחד בכל מחנה דד' מחנות כמו דגל מחנה ראובן למט' בסט' דדרום הוא למעלה בבחי' מחנה מיכאל^תלט וכמ"ש בזהר פ' פקודי^תמ שס"ר עמ' קטו ּ נש"י הוא מספר מכוון בסדר הדגלים בדוגמא ד' מחנות שכינה למעלה ממש. וזהו תפקדו אותם לצבאותם^תמא לפי בחי' מספר השמות שבמחנה שכינה למעלה שמ[ת]חלקים בהתחלקות לס"ר כמו שמקבלים מבחי' המדות דאצי' שם^תמב הוי' שבכל ספי' וע"כ [נק'] צבאות הוי' (וכמ"ש ששם עלו שבטים^תמג שבטי י"ה דהיינו ו"ק דדכורא שהן י"ב ג"א^תמד כו'). אך הנה כאן אמר הוציאו את ב"י על צבאותם למעלה ממספר צבאות[ם] הבא בהתחלקות מו"ק דאצי', והוא לפי שע"י בחי' המשכה דאה"ר העליונה העלם [ל]בחי' עצמות המאציל כמו שהוא למעלה מצמצום ק[דוש] הא' שהוא צמצום העצמו' ברצון שנמשך בחו"ב כו'. ולכך א' במה דקשה רישא לסיפא והי' מספר כו' אשר לא ימד כו' כאן כשישראל עושי' רש"מ^תמה, פי' שרצונו ש"מ [במצות] הוא בחי' פנימי' הכ[ת"ר] שלמעלה גם מבחי' שורש המדות דחו"ב שמקבלים מרצון הנק' כ[ת"ר]^תמו ע"כ שם הוא למעלה מבחי' המספר והתחלקות המסתעפי' מהמדות לגמרי (כי רק^תמז מה שמאיר מכ' [ש]הוא הרצון לחכמה הוא רק חיצוני' הכתר והן מדות שבכ[ת"ר], אבל פנימי' הכלי^תמח שלמעלה גם מחכ' שבכ' שם הוא למעלה גם ממדות שבכ[ת"ר]). ולפי"ז ה"ז בחי' ומדרגה שלמעלה גם מאות א' דאהרן שהוא הארת הכת"ר בחכמה כנ"ל שזהו רק להמשיך בחי' אה"ז שיעלו בהר ה' כנ"ל, אבל על צבאות הוי' בחי'^תמט פלא דפנימי' הכתר להיות[ו] מדבר ברצה"ע^תנ שהוא בתו'^תנא העלאה והתכללות למעלה ממש שזהו בחי' או"ח היפוך או"י דא' וד"ל, וזהו הוציאו את ב"י על צבאותם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org