יט, ד

בהעלם לבד כי יוסף חי ומושל בכל אמ"צ^תתטו וכל טוב מצרים היו אוכלי'^תתטז ומברכי' כו' כמ"ש ויברך יעקב את פרעה^תתיז כו'). אבל בגלות זה בדור החדש עמ' 56 ּ שקם מלך חדש כו' לא ידע את הוי' כלל וא' מי הוי' אשר^תתיח כו', כי שם הוי' דחכ' ומדות דאצי' נתעלם לגמרי בצמצום דחיצוני' ואחוריי' דאלקי' באותיות הדבור כנ"ל). (וזהו ג"כ ענין ירידה וגלות ב' בתשבע"פ בחי' חכ' שבדיבור שחוגרת שק דק"נ כנ"ל בעמל תורה בפלפול שנק' עב"ק בחו"ל כו' וימררו חייהם דכנ"י בשרשם במל' בו"ס משנה שהן ס' מלכות כו' כנ"ל שהוא ג"כ ענין צמצום דקול יעקב דתורה בקול החיצון שנמשך [ממדות ד]חכ' דתושב"כ שנק' ספר לדיבור דתושבע"פ (כידוע שתושב"כ ושבע"פ הן בב' מדרגות בחו"ב ויש"ס ותבונה הנ"ל שנק' או"א עילאי' ותתאי' כנ"ל, ובזו"נ דז"א הוא יעקב במדות דאצי' שבא באותיות דתושב"כ לנוק' שהוא בחי' שם ב"ן דמל' בדיבור דו"ס משנה, וזהו הקל קול יעקב ב' קולות שהן ב' בקיעות ויציאות הנ"ל וד"ל).

וזהו שהי' משה כבד פה וכבד לשון כו' דבגלות מצרים בירידה הב' כנ"ל הרי הי' אור דח"ע בח"ת שהוא בא ונמשך בדיבור בצמצום והעלם כמו בבחי' אל"ם כמו נאלמתי דומי' כו', ושרש משה הי' בח"ע דתושב"כ ובע"פ שזהו פה ולשון כמ"ש בר"מ כבד פה בתושבע"פ וכבד לשון בתושב"כ כו', והוצרך להיות [אהרן] אחיו לו לפה וכמ"ש אהרן אחיך יהי' לך לפה^תתיט ואתה תהי' לו לאלקי' כמו שאלקי' מדבר בפי הנביא שאלקי' עצמו הוא בבחי' העלם והסתר בדיבור זה, וזהו לאלקי' דוקא בבחי' הצמצום דשם אלקי' כמו שהוא במיצר הגרון בהעלם כנ"ל וד"ל. וזהו שטען משה הן אני ערל שפתים^תתכ כו' שבנ"י לא שמעו ואיך ישמע אלי פרעה לפי שעצם אור דח"ע א"א לבא בדיבור בגילוי רק ע"י לבוש שק המסתיר וא"כ איך ישמע אלי פרעה, אך השיבו ה' מי שם פה לאדם כו' דאע"פ שמיצר הגרון מפסיק ומעלים להיש בו'^תתכא המדות דח"ע שבמו"ד מ"מ גם בדיבור מאיר מאור דח"ע שבראש עם המדות שבלב בקול יעקב, כי שרש האותיות דדיבור קשורים ואחוזי' ומיוחדים במקורן ושרשן בח"ע, דאבא יסד ברתא שזהו בחי' ישראל לי ראש, והוא לפי שיש בצירופי' דאותיות הדיבור מהעלם דח"ע בגילוי ממש וכמ"ש לא יעקב יאמר עוד^תתכב כו' כ"א ישראל וכן א' ולא יקרא עוד כו', הרי גם בבחי' יציא' וירידה דיעקב בקול הגרון בה"מ^תתכג הפה נק'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org