רכט, א

במקומו, כי אין השכינה שורה רק בישראל ובירושלים כמו שהי' מקודם. וזהו כמשל בן המלך ואמו שנשבו ביחד ביד אויב אע"פ שסיבת השבי' הי' מצד הבן שלא הלך בדרכי אביו וציוה לאויב להשתעבד בו, עכ"ז י[כ]מרו רחמי האב על הבן ואמו שגרשם ויבא בנצחון גדול ליקחם מיד האויב אם הוא יעמוד לנגדו דוקא כנ"ל וזהו ויגער ה' בך הבוחר בירושלים דוקא.

והנה עם כל הנ"ל יובן מ"ש צדקת פרזונו פזרונו^תכח שפזרן^תכט לבין אוה"ע, דהנה [בזמן] ב"ר וב"ש חטאו ישראל בע"ז וג"ע וש"ד ושאר עבירות חמורות ופגמו הרבה מאד למעלה באו"כ דע"ס דקדושה שהוא ש[ם] הוי' בכלל, כידוע דיו"ד דש' הוי' הוא בחכ'^תל (וקש"י בכתר^תלא, וזהו הפושעים בי בגופא דמלכא^תלב שהוא הפגם באור הכתר כמו קרקפתא דלא מנח תפילין^תלג כו' שנק' פושעי ישראל בגופן כו') (וכה"ג בכל בחי' מקיף מאד^תלד דאור הכתר שהוא בראש בל"ת^תלה כמו גילוח הזקן ולבושי' דשעטנז וכלאים כו'). וכמ"כ בעריות החמורות^תלו [ו]ע"ז וש"ד וכה"ג, וכן מחלל שבת^תלז בפרהסיא שגם [ה]שבת נק' קדש^תלח שהוא ביו"ד דשם הוי' עיקר הפגם הוא בכתר שבחו"ב^תלט שנק' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצא^תמ כו'. אבל ביטול ת"ת^תמא ומבזה ת"ח שהוא הפגם ביו"ד דחכמה, וכן בביטול המילה כו' וביטול ק"ש^תמב הוא הפגם ביו"ד וה"א^תמג, וכן בציצית במקיף דחכמה, וכמה מצות שהן במדות ונק' גופי תורה כו' וכללותן הן בו"ה שז"ש והנגלות לנו^תמה כו' שכולל רמ"ח מ"ע^תמד ושרש השס"ה ל"ת^תמו בי"ה^תמז כידוע, והפגם במצות צדקה הוא בה"א אחרונה^תמח, וכן בהעדר קעומ"ש כידוע. והנה לא הי' אפשר להיות התיקון לפגמים רבים הללו שפגמו בשם הוי' דע"ס דאצי' שנק' חילול שם קדשו כו' כ"א ע"י המשכות מלמעלה משם הוי', והוא ממקום [ומ]מדריגה עליונה ועמוקה ביותר כדי שמשם ימולא ויתוקן כל הפגמים והחסרו[נות] הנ"ל. וז"ש ממעמקים קראתיך ה' [פי'] מעומק כל [העומקי'] שהוא מקור כל העומקים דע"ס כו' משם קראתיך למלאות הפגם דשם הוי' כו' וד"ל.

והענין יובן עד"מ הידוע במעיינות ומי^תמט בארות שנסתמו בעפר במקורם ואינן נובעין בו^תנ, חופרי' בעומק יותר במקורם שמשם יש כח להחזיר הנביעה גם במקום הסתימה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org