פה, ג

יכול לקבל דבר שנגד שכלו והבנתו כלל וכלל, משא"כ החכם ביותר שכלו רחב ביותר לקבל כל מנגד ולהטות הכל כלפי חסד (מפני שיש לכל דבר מנגד מקום אצלו כו'). וזהו שהחסד הוא ענף החכמה דוקא לפי שהחכ' מקור החסדים, והוא בחי' שם ע"ב במילוי יודי"ן^תתלז דע"ב גימט' חס"ד כו', וזהו בחי' ראובן רא"ו ב"ן דחסד דב"ן מסט' דאבא^תתלח קאתי, וכמ"ש כי אתה אבינו^תתלט כמ"ש כי בנים אתם^תתמ כו', וע"כ הי' טבע ראובן להטות לחסד במעשה דיוסף כנ"ל (וכנ"ל בענין מ"ש הילד איננו כו'). והוא טעם דגל מחנה ראובן תימנה לסט' דדרום כו' (וגם מטה שמעון נכלל בו^תתמא כו'), אבל בחי' שמעון שהי' [בבחי'] דין קשה במעשה דיוסף זהו מצד שרשו בקו השמאל בגבו' דבינה כמ"ש אני בינה לי גבורה^תתמב כו' כמ"ש בזוהר דבינה מינה דינין מתערין^תתמג כו' ועד"מ הנ"ל במי ששכלו מצומצם רק כפי השגתו והבנתו לא יוכל לסבול למנגד ויתעורר בדין קשה על המנגד כו', והוא בחי' השמיעה שמרחוק דוקא שהוא בבינה והשגת השכל שאינו רק כפי הצמצום המושג כו' והיינו בחי' שם ס"ג דבינה בקו השמאל והוא מקור הגבו' (ואעפ"י שהשמחה בבינה כמ"ש אם הבנים שמחה^תתמד והשמחה הוא המתקת הדינין^תתמה כידוע, זהו [ב]בחי' פנימי' בינה דוקא והוא יי"ן^תתמו המשמ"ח^תתמז כו' אבל [ב]חיצוני' דבינה דינין מתערין כנ"ל וכמ"ש בזוהר בענין ועבד הלוי הוא^תתמח כו') (וכמשי"ת). וזהו שבהשתלשלות דקו השמאל למטה מטה ביותר מסתעף דינין קשים ונק' גבור[ו]ת קשות ממש רצועא לאלקאה^תתמט כו' והוא מבחי' ס"ג דס"ג שבו הי' השבירה^תתנ כידוע (כמו שא' שמעון ולוי לכו ונהרגהו כו' ויעקב קללם וא' ארור אפם כי עז^תתנא כו' שהגבו' קשות ממש הן בבחי' ארור דקליפה שעז ביותר כו') (אבל אור החסד גם בירידתו למטה ביותר אין אורו מתעבה^תתנב ולא נחשך כלל מצד שרשו בחכ' שהוא מקור החסדים וכתיב ימותו ולא בחכ'^תתנג שלא הי' בו שבירה כלל, והוא מטעם הנ"ל בבחי' ראי' מקרוב כו'). אך הנה הלוים הגם שהיו בסט' דדין קשה דשמעון שהרי א' ארור אפם כו' המתיקו הדיני'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org