קסא, ד

המרומם לבדו^תרד להיות הוא עצמו בבחי' גילוי כו' כמ"ש הים ראה וינוס כו' והוא מפני שמשה נק' עבד הוי' להמשיך ולחבר לעצמו' דא"ס למטה כמו שהוא במהו"ע ממש כנ"ל בענין בכל ביתי נאמן הוא כו', ולזה הי' ביכולתו ג"כ להעלות ל[ב]נ"י עמו שישירו שירה הזאת להוי' שבעצמו' א"ס לומר עמו יחד כי גאה גאה שבחי' ההעלם דגיאות האמיתי יבא בגילוי ^תרהעל גיאות דמלך על עם (כענין אגוסטוס יושב אז מלך עומד כו'), ואז ממילא סוס ורוכבו שהן הגיאות דגסות דפרעה רמה בים שהרי אין לישות^תרו דכתר דק"נ אחיזה ושרש רק בכתר מל' דקדושה שבא בגילוי להיות מלך לעולם באחוריי' וחיצוני' כנ"ל, אבל במל' דא"ס עצמו כשבא בגילוי אין להם שרש כלל וכנ"ל במ"ש פרעה לא ידעתי את הוי' הנעלם כו' והוא מצד שבחי' החושך נעשה אור כמ"ש ויהי הענן והחשך ויאר כו' (וכמו שיהי' לע"ל במל' דמשיח שיתגלה פחד ה'^תרז ונק' נורא כו'), וזהו הטעם שבשעת קי"ס דוקא שבחי' ההעלם עצמו נעשה^*608 גילוי א' אז ישיר משה ובנ"י אז דוקא וישיר להבא כמו שיהי' לע"ל שא' שם נשמחה בו ממש שלפניו ההעלם עצמו נעשה גילוי כו' וד"ל. וזהו שאחר שהאמינו בה' ובמשה עבדו שהוא בחי' הממוצע לחבר ולקשר לשם הוי' העצמי שיתגלה בעוה"ב אז ישיר משה ובנ"י יחד כו' כי גאה גאה לעשות מההעלם גילוי כנ"ל וד"ל.

ויש ענין זה בכל שנה גם עכשיו בכל יו"כ ויו"כ שהוא מעין העוה"ב ממש שנק' שבת שבתון^תרח כו' קדוש ה' מכובד^תרט שאין בו או"ש כו' כידוע, והיינו בהמשכת י"ג מדה"ר שהי' ע"י משה שירד ביו"כ^*610 וכמ"ש ויעבור ה' על פניו ויקרא^תריא ה' ה' אל רחום כו', ולכאורה משמעות ויקרא זה דקאי על שם הוי'^תריב שזכר קודם ויעבור ה' על פניו ואח"כ שם הוי' קרא ה' ה' כו', אבל באד"ר מבואר להדיא דויקרא זה קאי על משה^תריג שאחר שעבר ה' על פניו ויקרא משה ה' ה' כו', לפי שבחי' מקור סיבת המשכות די"ג מדה"ר במשה דוקא תליא מילתא, והיינו מטעם הנ"ל ששרש משה מ"ה דשם הוי' העצמו' ממש שלפניו כל בחי' העלם נעשה גילוי וע"כ הי' ביכולת משה דוקא להמשיך מבחי' העונג ושעשועי' הפשוטי' ועצמיי' דא"ס עצמו לקרות הוי' הוי' שיומשך בחי' י"ג מדה"ר דרעוא דכ"ר מן ההעלם להיות בבחי' גילוי לסליחת העוונות שזהו למעלה מבחי' הרצון המורכב בטעם וחכ' דתורה כידוע. ואמנם כח זה לעשות מהעלם דרעוא דכל רעוין גילוי גמור בא' הוי' הוי' אע"פ דפסיק טעמא בגווייהו כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org