שא, א

[ו]ימי הרעה בפגם דמדו"מ ומדות כו' יותר הרבה מימי הטוב בתו"מ ואוי"ר ותשובה. ולזאת צריך שיהא האדם נותן אל לבו בכל יום ויום וכמ"ש והחי יתן אל לבו^תד כו' על כל פרטי מחשבותיו ודבוריו ומעשיו, ויהי' ממארי דחושבנא^תה היטב הדק לחשוב על כל המדו"מ ומדותיו דבר יום ביומו ויעשה תשובה שלימה עליהם ל[ה]עלותם מן העולם הפירוד, ויבואו לתקן גם ימים האלה עם ימי הטוב שישלים נפשו בלבושים דקדושה [ש]נק' לבושא דכיא^תו להסיר מעליו לבושא דמסאבותא^תז דמדו"מ הרעים וחטאים לה' כו' שנק' לבושים צואים^תח ממש כידוע וד"ל.

והנה^תט עיקר ענין התיקון לנפש בבחי' לבושים טובים היינו בחי' לבושים דתו"מ מה שהאדם לומד בתורה בדבור בפה גשמי בדבר ה' זו הלכה^תי ומקרא, ומה שעושה מצוה בדברים גשמיי' [דוקא] כצדקה [ב]כסף גשמי'^תיא להחיות לעני גשמי^תיב ומצות טלית ותפילין בגשמי', וכה"ג בכל יום ויום שעושה מצוה^תיג אע"פ שאינו עושה ולומד מאוי"ר פנימי' בהתגלות^תיד אלקות כלל רק דרך עול וכפיי' לבד שיכפה א"ע לקבל לימוד התו' בעול ועול מעשה^תטו המצות לעשות רצון קונו מצד גזירת המלך בלבד. ואף שלא יגיע לו מעסק זה דתו"מ שום התפעלות אוי"ר במורגש כלל, עכ"ז הרי נמשך גילוי אלקות ממש בתו"מ הללו מצד שהתו"מ הן בחי' פנימי' גילוי הרצון והתענוג העליון שבעצמותו ית' ממש כמו רחבה מצותך מאד^תטז [בבחי' א"ס ממש, וכן התורה הקדומה כמו שהיא בבחי' חכמתו העצמי' ממש וכמ"ש ואהי' אצלו אמון^תיז כו', והן בחי' המקיפי'] דע"ס דאצי' שלמעלה מהגבלת האור בכלי^תיח דאצי', כמו מצות תפילין למעלה בחי' תפילין דמארי עלמא^תיט שהקב"ה מניח תפילין שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש ומוחין דז"א, וכן מתעטף בטלית^תכ שנא' עוטה אור כשלמה^תכא בבחי' מקיף הכללי וכמו לבושי' כתלג חיור^תכב כו', וכך מצות הצדקה למעלה שנק' חסד דרועא ימינא^תכג [הוא] למעלה מאור החסד המוגבל בכלי כו'. וא"כ בעשות האדם איזה מצוה מן המצות בגשמי' בעוה"ז הרי [מ]מש[י]ך גילוי רצה"ע שבבחי' מקיפי' [ה]עליונים דע"ס דאצי' שהוא בחי' פנימי' הכתר שהם בחי' תר"ך עמודי אור^תכד בתרי"ג

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org