שפז, ג

בחי' ביטול במציאות, משא"כ דניאל שהשיג את המראה בכלי ההשגה לא נתבטל כו', אבל חביריו מפני שלא השיגו בבחי' או"פ כ"א במזלייה"ו בלבד ע"כ חרדה גדולה נפלה עליהם וד"ל.

והדוגמא מזה יובן למעלה בבחי' אוא"ס עצמו שנק' בחי' עמ' תקעה ּ סובב ומקיף הכללי כנ"ל שהוא ע"ד הנ"ל בענין מזל"א כו' דהיינו שהוא מובדל ומרומם בערך מכל ההשתלשלו' דקו וחוט (כמו עד"מ עצמות הנפש שמושללת לגמרי מכוחותיה) גם מהיות בחי' מקור למקור גם להתהוות בחי' חכ' שנק' ראשית^עג וגם לבחי' חכמה הקדומה דא"ק וכמ"ש לית מחשבה תפיסא בך^עד אפי' מחשבה דא"ק כו'), וההארה שמאיר מעצמות אוא"ס הוא בבחי' מקיף בהעלם ע"י בחי' הצמצום שנק' מקום פנוי כו' אז דוקא נמשך אור ומקור להיות בחי' חכמה והוא בחי' הקו הנ"ל שהוא מקור כל האו"פ כו', רק לפעמים יאיר אור מקיף וסובב הזה הכללי בבחי' גילוי מן ההעלם ואעפ"כ הוא בא בבחי' מקיף למעלה מכלי קבלת הנאצלים גם למעלה מבחי' אור החכ' הקדומה הנ"ל, וכמו דמיון הארת בחי' מזל"א שמאיר לפעמים בגילוי אבל הוא למעלה מן ההשגה דחכמה רק הוא בא בבחי' ביטול המציאות כמו החרדה, ועד"ז הי' במ"ת בהארת קול השופר דכתי' ויחרד כל העם^עה כו' מפני שאז הי' בחי' גילוי עצמות אוא"ס שלפני הקו כו' כמ"ש וירד ה'^עו כו' אנכ"י מי שאנכ"י^עז כמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו ה' בחכמה^עח כו'. פי' בחכמה כלומר בשביל מציאת החכמה מעצמות המאציל שהוא מרומם בערך מאד כנ"ל הוצרך להיות ע"י שם הוי' יו"ד ה"א כו'. וגם להיות אור א"ס מאיר בבחי' חכמה דאצי' שהיא בחי' ראשית גילוי אור ומקור הראשון לכל האצי' וכמ"ש בע"ח דאור אבא שרש כל האצי'^עט, אעפ"כ בהיות שאין ערך לחכמה עם עצמות המאציל הוצרך לבא בבחי' ד' אותיות הללו עד שיתהווה אור החכמה מאין ליש וכמ"ש והחכמה מאין תמצא^פ, וזהו מ"ש הוי' בחכמ"ה ע"י שם הוי' מתלבש אור א"ס בחכמה. וענין שם הוי' ידוע שהיו"ד הוא בחי' הצמצום והה"א בחי' ההתפשטו'^פא כי צורת היו"ד אינו אלא נקודה א' שזה מורה בחי' העדר ההתפשטו' והגילוי רק כנקודה בעלמא, אך מ"מ קצת גילוי^פב אור יש בו רק שהוא מצומצם מאד כמו עד"מ הברק כו' וכמ"ש במ"א, כך בחי' גילוי אור דחכמה מן ההעלם דעצמו' אוא"ס אינו בא אלא בבחי' נקודה בלבד והוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org