רפח, א

כו') (וע"כ אנו רואים שהקול הגשמי מעורר את הכוונה^עג שבמוח ולב בפנימי' שבו שנק' רעותא דלבא כי מפנימי' הלב הוא שמתצמצם ונמשך למח' ומן המח' להבל הלב שממנו יוצא הקול). והנה צמצום הא' בפנימי' התשוקה שבלב לבא לבחי' במהות^עד מח' הרי נשארת מהות התשוקה הרוחני' שבלב בבחי' מקיף על הצמצום דאותיות המח' המקבל ממנו, וכמ"כ בצמצום הב' במהות המח' הרוחני' שבא להיות במהות הבל הלב החיצוני כנ"ל ג"כ נשאר מהות המח' בבחי' מקיף על הבל הלב שמקבל ממנו כו', וכמ"כ גם הצמצום הג' ממהות הבל הלב החיצוני שנמשך לבא במהות קול גשמי נשאר גם הבל הזה שבלב בבחי' מקיף על הקול הגשמי (וראי' מהשתנות הקול גשמי מחמת שינוי הבל הלב מקרירות לחום וכה"ג) (ועכ"ז הרי הקול גשמי מעורר הכוונה הפנימי' שבלב ומוח כנ"ל וד"ל).

והנמשל מכ"ז יובן למעלה בבחי' אדם העליון שעל הכסא כו' שיש בו ג' צמצומי' שהן ג"פ קדוש עד שנק' הוי' צבאות בבחי' קול ודיבור העליון שמזה נתהוה כל ריבוי צבאות העליונים, והיינו ה' צבאות ע"י ג"פ קדוש שהן ג' צמצו[מי'] בתחלה. והענין הוא דצמצום הא' הוא מפנימי' הלב דאדם העליון שיבא במהות אותיות המח' שצ"ל ע"י צמצום גדול, שמצמצם לאור האהבה הרוחני' ולא נמשך ממנה רק מה שיוכל להתלבש באותיות המח' לבד וגוף עצם אור האהבה והתשוקה נשאר בבחי' מקיף עליו שהוא ענין הקדושה וה[ה]בדלה עמ' 838 ּ בערך. וזהו בחי' קדוש הא' שהוי"ו דקדוש זה הוא בחי' צמצום קדושה הראשונה דבחי' פנימי' המדות שבלב לגבי המח' שהולך בצמצום לבא במהות מח' כו'. וכמו"כ בצמצום הב' שהוא ירידת אור מהות המח' הרוחני לבא למהות הבל הלב החיצוני בעת הדיבור כנ"ל גם זה בא ע"י וי"ו דוקא, אבל עיקר המח' נשאר בבחי' מקיף בהעלם. וכן בצמצום הג' מן הבל הלב לקול ודיבור העליון שבהבל לב האדם העליון, אע"פ שנק' חיצוני' לגבי פנימי' המדות והמח' הרוחני וכנ"ל, מ"מ נק' פנימי' ורוחני' לגבי מהות הרכבת קול גשמי כנ"ל, וצריך גם הוא לבא ע"י צמצום דוי"ו, ועיקר מהות הבל הלב נשאר בבחי' מקיף (וכענין קול ה' בכח קול ה' בהדר^עה כלול מג' מדריגות חג"ת אמ"ר שבלב כו'). וזהו ענין קדוש הג' בוי"ו שמורה צמצום ההמשכה ממהות המדות שבהבל לב החיצוני לבוא בקול ודיבור העליון להיות מזה התהוות כל העולמות מאין ליש שנק' הוי' צבאות כנ"ל וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org