שיב, ג

בזהר ובע"ח ששם ע"ב [שהוא שם] הוי' במילוי יודי"ן^עד על ידו נאצל אור מקור החכ', וכן שם ס"ג^עה במילוי ההי"ן^עו נאצל בחי' בינה^עז. וכך כללות הע"ס נק' רק בשם [ו]אותיות והוא רק רזא דשמא קדישא^עח שהוא שם הוי', כי [כל] אור [וספי'] א"א להיות נאצל מן העצמ[י] רק ע"י ד' אותיות הללו דיו"ד וה"א צמצום והתפשטות וי"ו ה"א^עט וי"ו המשכה והתפשטות [ד]ה' אחרונה הוא שנעשה מציאות אור הנאצל באו"כ [ממש] כידוע. שזהו כמשל שמו של אדם שאינו שייך כלל למהו"ע רק שיהי' נפנה לקורא[י]ו שע"י השם הוא נתפס להיות יכול[ים] לקרותו בשם זה לזולתו, אבל כמו שהוא לעצמו א"צ שם כלל (וזהו רק כמו בית יד אל הכלי שנק' כלי חיצוני להתפס על ידו לבד. ואין שם זה כמו שם התואר שמורה על העצם דוקא שא"א להיות [לו] שם אחר כלל כקריא' שם האותיות אל"ף בי"ת כו', וכקריאת שמות לשור ואריה וכל הבע"ח דמ"ש ויקרא^פ אדם^פא כו', שזהו כמו^פב העצמי שאו"כ^פג היו אורות ונאצלים^פד בבחי' יחוס וערך לגבי אור העצמ[י], מאחר שנק' בשם [ה]תואר עכ"פ המורי' על העצמות ממש. אבל בענין השמות דע"ב ס"ג כו' הרי אמר בזהר עביד מאנא וקרא בי' גרמי' חכים^פה [כו' שזהו בחי' הכלי החיצוני' דנק' מאנא רברבא שהוא שם ע"ב כו', ובשם זה קרי גרמי' חכים ש]הוא אור החכ' דאצי' שנאצל מאין ליש כו'^פו, והיינו רק^פז להיות מקור להעולמות בגילוי אור והשפע למקבלים לבד כמו להיות בריאת העולמות בחכ' דוקא כמ"ש כולם בחכ' עמ' תנה ּ עשית^פח ובראשית בחוכמתא^פט כו', וגם החכ' דבראשית נמי מאמר הוא^צ שנמצא מאין ליש כנ"ל. וכך הוא בכל השמות דע"ס בכלל שנק' שמא קדישא שאינו שייך לעצמו כלל, רק שע"י בחי' השמות הללו הוא שנגלה אור א"ס בעולמות, וכמ"ש חכים ולא בחכ' ידיעא^צא באורות וכלים כו', וכן מבין ולא בבינה ידיעא שהוא למעלה מבחי' השמות דע"ב ס"ג דחו"ב דאצי'. וכן בשאר הספירות והמדות וכמו שמסיים לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולא כו', עד ולאו מכא"מ כלל, וכמ"ש בס"י ע"ס בלי מ"ה בלי מהות^צב כלל רק לאחזאה לאתנהגא בהון עלמין^צג כו', שהן כמו מדות חג"ת שמנהיגים העולמות ע"פ מקורם המולידים אורות דחו"ב שהן שמים^צד דע"ב ס"ג כו'. וא"כ לפי"ז הרי אין ערוך כלל וכלל לאורות דע"ס דאצי' שמיוחדים בשמות דע"ב ס"ג כו' לגבי עצמות המאציל מאחר שאינן נקראים בשם התואר

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org