רעח, ב

עילאה אל בחי' הדיבור עליון שרש ומקור המלאכים העליונים כו'] ומצד ירידתם למטה להתלבש בגופים גשמיים דעשי' המלאכים הם נעלים מהם עד שמצטרכים להשפעת המלאכים שישפיעו להם הדעת שכבר נמשך אליהם ע"י ישראל שלמטה כנ"ל למטה לעולם העשי' ממש. וזהו וכולם מקבלים דין מן דין^נ כו' שהאחד מצטרך לקבל מחבירו שיש מעלה בזה משא"כ^נא בזה וכן להיפוך דלא ראי זה כראי זה^נב לכך מצטרכים זה לזה לקבל זה מזה כנ"ל, ולזאת נאמר ג"פ קדוש הראשון הוא להמשיך מוח הדעת מלמעלה מהמח' לתוך המחשבה עילאה והשני להמשיך מן המח' אל הדבור עליון והג' מדבור עליון אל בחי' עולם העשי' שזהו ירידת השפע עליונה דרך ג' לבושי עליונים מחדו"מ כנ"ל וד"ל.

והנה כ"ז נעשה ע"י בחי' משה רע"מ שהוא המשפיע מוח הדעת מריש כל דרגין מבחי' מח' עילאה עד סוף כל דרגין בחי' עולם העשי' ש[י]הי' עובר דרך ג' לבושי' מחדו"מ כנ"ל, והנה כתיב בזהר ע"פ משה משה דלא פסיק טעמא^נג בגוויי' (אבל אברהם אברהם פסיק טעמא^*54 בגווייהו) והיינו שבחי' שפע הדעת הנמשך מבחי' משה רע"מ לתוך המח' עילאה ובחי' ירידת השפע הנמשך ויורד ממנו לתוך בחי' הדבור ומעשה שוין במהות אחד ממש ולא ישתנו כלל בדמותן ובצלמן כנ"ל, וזהו משה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו כו' וד"ל. וז"ש ואלה המשפטי' אשר תשים לפניהם משפט הוא לשון הליכה כדמתרגם על משפט הראשון הלכתא קדמייתא^נד כו' והיינו שעתה הוא בחי' עליות העולמות מדרגא לדרגא עמ' תיא ּ עלי' בתר עליי' כו' שז"ש הליכות עולם לו^נה כו', וע"ז אמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם דוקא דהיינו משה ישפיע בחי' הדעת עליון שהוא הפנימי' של המדות שהוא עיקר הקיום של המדות^נו כי אברהם הי' מרכבה לבחי' החסד^נז ויצחק למדת הגבו'^נח כו', אבל משה הי' בחי' הדעת עליון שהוא הפנימי' של המדות חו"ג אלו המסתעפים ממנו והוא עיקר הקיום שלהם כנ"ל וע"ז נאמר אשר תשים לפניהם דוקא לבחי' הפנימי' שלהם (גם לשון לפניהם הוא לשון לפנים שהוא למעלה ומקדם אליהם) וד"ל.

(ד) כי תקנה עבד עברי וגו', כתיב קונה שמים וארץ^נט וכתי' בורא שמים וארץ^ס נאמר קונה הכל^סא ונאמר בורא הכל^סב, ההפרש שביניהם [הוא] שבורא שייך בבחי' הבריאה מאין

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org