רפב, ג

שנק' רעיא מהימנא שלמעלה מן האבות כמ"ש וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי^לא כו' שהוא בחי' פנימי' המדות ומקורן ונק' דעת המתפשט במדות להחיותן^לב כידוע, ובלעדי הדעת אין למדות אהוי"ר קיום וחיות כלל לפי שהדעת הוא המעמיד ומקיים את המדות שבלב, והיינו מטעם הנ"ל שהדעת הוא בחי' ההרגשה במוח בהשגה [ה]אלק[י]' עד שנכנסת בקרב ולב עמוק ששם משכן המדות אהוי"ר ע"כ הרגשה זו שבלב נק' דעת המתפשט במדות שבלב להיות להם קיום וחיות חזק וכמו לאהבה כי הוא חייך הרי כאשר ירגיש בטוב טעם זה כי הוא חייך ממש גם בלבו אז ממילא יתקיים אור התפעלו' האהבה שבלבו כו', ואם אין כח הרגשה זו מתפשט במוח ולב ונמצא הגם שמתפעל באהבה ע"י ההתבוננו' יפול במעט רגע וצריך לחזור ולהתייגע בהתבוננו' כו' וד"ל.

ונמצא ששפע אור וכח הדעת שבמשה^לג הוא בחי' פנימי' ומקור לחיות התפעלו' המדות אהוי"ר שע"י האבות וזאת היא עבודת משה שנק' רעיא מהימנא ביותר מן האבות, כי גם המדות אוי"ר שנמשך לכ"א ע"י האבות הוא רק בבחי' אמונה שלמטה מן הדעת שכבר^לד ירושה היא מאבותינו נטוע בכל אחד מישראל מתולדתו מרגיש^לה חיי נפשו מאלקי' חיים אבל^לו בחי' הדעת הנ"ל הוא למעלה מן האמונה (ומבואר במ"א (בס' שער האמונה^לז ) שיש לאמונה שרש גבוה שהוא למעלה מן הדעת וכמ"ש^לח כולם ידעו אותי^לט זהו גילוי כח האמונה לבד). וזהו שלמד משה לבנ"י במצרים שיהיו מכירים ויודעים את בוראם וגם באותות ומופתים שעשה א' וידעתם כי אני הוי'^מ כו' דהיינו שיהי' להם בחי' הדעת בשם הוי' (וכמ"ש ויאמינו בהוי'^מא כו' וכן א' ויאמן העם^מב זה הי' בתחלת יציאתם ממצרים יצאו בכח האמונה לבד וכמ"ש וארשתיך לי באמונה^מג עמ' תז ּ כו'^מד ואח"כ וידעת את הוי'^מה כו' ע"י משה שהמשיך בהם בחי' הדעת להיות נק' זרע אדם כדי שיוכלו לקבל את התורה פב"פ שהוא בבחי' אדם דוקא וד"ל). והנה ידוע דמשה נק' גואל ראשון וגואל אחרון^מו וכמ"ש שלח נא ביד תשלח^מז דוקא^מח דקאי במשיח שהוא משה כו' וכמארז"ל יבא טוב^מט זה משה ויקבל טוב כו' והיינו לע"ל שנאמר ומלאה הארץ דיעה את ה'^נ ממש, ודיעה זו היא בבחי' ראיה ממש וכמ"ש ולא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org