עמ' תנג ּועשית שנים כרוביםא זהב מקשה תעשה אותםב כו' ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפורת תעשה את הכרובים על שני קצותיוג, והיו הכרובים פורשי כנפים [למעלה] סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיוד כו', ונתת את הכפורתה על הארון כו', עד ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובי' אשר על ארון העדות את כל אשר אצווך אל בנ"יו.
והנה כמו"כ כתיב (בס"פ נשא) בחנוכת המזבח, ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובי' וידבר אליו. הרי כל [ה]קול ו[ה]דבור שדיבר ה[קב"ה] עם משה הי' שומע [משה] מעל הכפורת כו' ומבין שני הכרובים דוקא, דמשמע דאותו הקול שהי' שומע יוצא מעל הכפורת הוא שעבר ונכנס