חצר, ג

ומחי' אינו רק לבחי'^רמח השתלשלו' העולמות כו' אבל עצמו' שמו נשגב לבדו ואינו בא גם בבחי' מקור למקור לעולמות אלא נשגב לבדו (כמשי"ת^רמט ) בעצמו לבדו וז"ש הוא ושמו בלבד כו'^רנ.

(יו"ד) ^רנא וזהו כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים כו', פי' שמו שם ה'^רנב היינו שם ה' שכולם יהללו את שם ה' אך עצמו' שם ה' נשגב לבדו ממש כו' שהי' הוא ושמו בלבד וכתי' אני ה' לא שניתי כלל, וגם [עתה] אחר ההשתלשלו' הוא ושמו בלבד כמו שהוא^רנג קודם ההשתל' ממש בשוה וכמ"ש כי נשגב שמו לבדו^רנד ורק הודו על ארץ ושמים כו'^רנה. ואמנם לישראל עם קרובו הרים קרן^רנו שקרבן לעצמו' שם ה' ע"י תו"מ שהן בפנימי' דשם ה' העצמי כשנק' תו' ה' מצות ה' כו', והיינו במ"ת שהאיר^רנז שפב"פ האיר פניו עליהם באו"פ דה' באנכי^רנח ה' אלקיך^רנט דוקא כי^רס כדי שיוכלו ביחודי'^רסא העצמי' שהוא יחיד לבדו ממש ולהיות קרובי' אליו בעצמו ממש עד שמחמת תו"מ שיעשו ימשיכו מפנימי' אור דשם ה' בכלל^רסב העולמות גם בעולם האצי' כו', כידוע שע"י המצות מוסיפי' אור^רסג חכ'^רסד מן העצמו' גם בע"ס דאצי' באו"כ כו' וד"ל. והוא מה שאנו מוצאים בחי' התקשרות אה"ר^רסה העצמיות מן העצמו' דאהבה^רסו לישראל כמ"ש אה"ר אהבתנו^רסז חמלה גדולה ויתירה חמלת [עלינו] כו' להיותם עם קרוב[ו] בפנימי' [ו]עצמיות, וכמ"כ מכנ"י להקב"ה מה שיכול כאו"א מישראל להשליך נפשו מנגד ולמס"נ על קדה"ש כמו אליך ה' נפשי אשא^רסח אליך ממש, וכן בהתלהבות ודביקות בתפלה שתצא הנפש ותכלה כמו צמאה לך נפשי כמה לך כו'^רסט שיש בכאו"א [מישראל], וכן בדביקות והתקשרות במדותיו ית' [בתו"מ] ובמחדו"מ שזהו נק' אתדבקות רוחא ברוחא^רע ממש ומחשבתו ודבורו ומעשיו יהיו מקושרים רק לה' לבדו בתו"מ^רעא שהן מחדו"מ עמ' 870 ּ של הקב"ה מעומקא דלבא בדביקה וחשיקה וכמו ונשמח בד"ת^רעב וכידוע במ"ש בזהר ע"פ נפשי אויתיך בלילה^רעג בגלותא אף רוחי כו' וד"ל.

(יא) ^רעד וזהו ותתפלל חנה על ה' למעלה משם ה' והל"ל אל ה' מאחר שאל ה' נשאה נפשה בתפלתה כמו ולפני ה' ישפוך שיחו^רעה מאחר שהיתה מרת נפש. אך הענין הוא דאדרבה היא הנותנת משום דהיא מרת נפש ע"כ אמר על ה', להיות

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org