תמ, ב

הדלקת הנרות דמנורה שיאירו אל מול פני כו' שהוא נר האמצעי^תתקל. והענין הוא כידוע דג' קשרין הן נש"י מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה בב' מדריגות דסתים וגלייא דקוב"ה ס[תים] וג[ליא] וכן אורייתא סתים וגליא ונש"י שעבמ"ח כו' וצריך לחבר את האהל שיהי' מאיר מאור א"ס בנש"י ע"י אור דתו', והיינו כללות ענין המנורה שו' נרות הן ת"ר אלף נש"י^תתקלא ומקבלים מנר האמצעי שהוא אל מול פני כו' דהיינו מא[ו]ר דתושב"כ שמאיר בו' מדות דחכ' שהן ו"ס משנה שפרטיהם ס' מסכתות לנגד ס"ר נש"י ששרשם בס"ר אותיות דתושב"כ ו[מ]טעם המבואר למעלה דבו"ס [משנה] שם עיקר התגלות האור בכלי והן ו' קני המנורה^תתקלב שמקבלים מנר האמצעי שהוא תו' שבכתב שמאיר בה [מ]בחי' עצמיות אור א"ס שנקרא מאור מקור האור דתורה (כענין שא' מאור שבה^תתקלג כו' (כמ"ש במ"א). ולפ"ז הרי במצות ת"ת בגירסא בו"ס משנה דוקא תקבל הנשמה אור דא"ס באמצעות אור דח"ע דתושב"כ כמו שמלמדים הכל ממקרא, ולכך כל הו"ס משנה הן בחי' כלי לקבל האור העליון דח"ע שמדליק אותן הכה"ג להעלות לנש"י כמ"ש בהעלותך את הנרות אל מול פני [המנורה] כו' שהוא עצמיות אור א"ס שבנר האמצעי יאירו כו' (ולפי שו"ס משנה הן עיקר הכלים להכיל האור להאיר בנש"י ע"כ אין^תתקלד קיבוץ גליות רק ע"י המשניות^תתקלה כידוע רק אל מול כו' שזהו כשמקבל מתושב"כ כו').

וזהו כללות מעשה המנורה מקשה א'^תתקלו כו' והכל מזהב^תתקלז שהוא בחי' הגבו'^תתקלח דעיקר בנין המל' שהן נש"י מגבי'^תתקמ הגבו'^תתקלט שהוא בחינת התלהבות האלקי' באתעדל"ת בכל ניצוץ כמו בק"ש במס"נ, אך צ"ל אתעדל"ע להדליק הנרות בשלהבת י"ה (לעשות אתעדל"ת וזה היה ע"י אה"ר דכה"ג בהעלותך את כו' לעורר את האהבה^תתקמא כמ"ש במ"א, ואז ע"י אתעדל"ת יאיר אור השפע מלמעלה מבחי' מול פני המנורה כו' כנ"ל שממנו יאירו כו' (וזהו וכפתור תחת ב' הקנים ממנה^תתקמג כו'^תתקמב כי אתעדל"ע גורם ועושה אתעדל"ת בנש"י שכלולים בתושבע"פ מתנית' מלכתא^תתקמד כו' כששונים הלכות שהן קני המנורה בכלל כו', ואתעדל"ת עושה^תתקמה ומעורר אח"כ

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org