רסג, ב

יכול להוריד גילוי אור עצמות א"ס במקום נמוך יותר דהיינו בחכ' שבתו"מ הנגלות לנו להיות שרשו מבחי' מ"ע^שלט דח"ע הקדומה שבעצמות א"ס ממש כמ"ש מה שמו מה שם בנו^שמ אותיות משה^שמא כו'. וע"כ נק' שושבינא דמלכא^שמב להיות בחי' [ממוצע] להביא ולהמשיך תמיד מח"ע דעצמות א"ס שבתורה הקדומה למטה ממש בכנס"י כמו שהוא למעלה שהוא להלביש בלבושי' גשמיי' במעשה גשמי', לפי שהח"ע דתורה מאין תמצא מבחי' אין האמיתי דבחי' העצמות ממש וכמ"ש ואהי' אצלו אמון אצלו עמ' 770 ּ ממש. וע"כ ע"י נשמת משה שהי' שרשו מבחי' אין ומ"ה העצמי נמשך מאין ומ"ה דח"ע העצמי' גם למטה בעולם הנפרד כמו שהוא למעלה ממש בלי שינוי כלל כנ"ל, וזאת המעלה המיוחדת הוא למשה דוקא. והוא מ"ש משה ידבר משה דוקא, וידבר זה לשון הוה בתמידות שתמיד ידבר לפי שבחי' משה יש בכל דור ודור^שמג שמתפשט בכ"א^שמד להיות בו בחי' מ"ה דמשה, כי הי' משה עניו בתכלית מכל האדם^שמה והוא בחי' השפלות והעדר הרגשת עצמו מכל וכל בתכלית הביטול במציאות. ויש בחי' זו בכאו"א מישראל בביטול הרצון לגמרי לנגד רצון ה' בקיום התו"מ שזהו קבלת התו"מ שנקבע לדורות כידוע, והוא מ"ש בזהר דאתפשטותא דמשה בכל דרא^שמו כו' שהוא הענוה ושפלות בתכלית כו' וע"י בחי' זו נמשך תמיד גילוי אוא"ס בחכ' שבתו"מ^שמז להיות נמצא גם למטה מטה כמו למעלה ממש גם בכאו"א בעסקו בתו"מ. וז"ש משה ידבר שתמיד בחי' משה ידבר וימשיך וינהיג התפשטות גילוי אוא"ס בעצמו בתו"מ (וגם לע"ל משה ידבר כו' וכמארז"ל יבא טוב ויקבל טוב יבא טוב זה משה^שמח כו' וד"ל).

[יב] והאלקים יעננו בקול, וארז"ל בקולו של משה דוקא, דהנה ארז"ל כל היושב ושונה וקורא הקב"ה יושב ושונה וקורא^שמט כנגדו שנא' ה' צלך^שנ כו', ובאמת משמע פשוטו שכל מי שקורא יהי' מי שיהי' גם פחות הערך בקטנות המדרגה כע"ה וקטן שקורא דבר ה' כמו בתורה^שנא ושונה ה' יושב ושונה כנגדו ממש לפי מה שהוא באותו מדריגה בשרש נשמתו משם ימשיך הקריאה אליו שיהי' ה' יושב וקורא כנגדו, ואיך יתכן שיומשך גילוי אלקות בירידת המדריגה כ"כ למטה מטה שגם בהיות הקורא ושונה פחות הערך מאד (ומכוער במעשיו רק שלא עבר עמ"ש בתו' כמו בע"ק שמותר בד"ת^שנב ) וקרא כנגדו. אך הענין הוא דהכל מטעם א' כנ"ל דכבר ניתן כח ירידה זאת במתנה לישראל במ"ת שיאיר אור ה' בד"ת שניתנה למטה כמו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org