תכד, ב

ש[ב]תשבע"פ נתרבו הדינים וההלכות בכפלי כפליים לאין שיעור ובתשב"כ נכתב הכל בקיצור כמו וקשרתם כו' נתרבה כל ה' תפילין^שכט וכן עמ' 1272 ּ בסוכות תשבו כל מס' סוכה^של וכה"ג כידוע, ה"ז כמשל הנ"ל בשונה לתלמיד דרך קצרה [כ]משנה לגבי התלמוד כנ"ל שבדברים הקצרים שבתשב"כ נכלל כל נקודת אור האמת דכל ה' סוכה ותפילין במעט תיבות הללו, עד שכל מה שמלמדים בתשבע"פ [מ]הם כל פרטי הדינים וההלכות בטעמים ופלפולים רבים לא יצא חוץ^שלא לנקודת האמת רק מצד הכח דח"ע דמשפיע שנמשך באותיות דתשב"כ בקיצור ותמצית. ואע"פ שנראה לחכמי התשבע"פ שמחדשים דינים רבים מכח עצמם, אבל באמת הכל הוא מהעלם דחכמה דאותיות^שלב דתשב"כ רק שיצא לגילוי מן ההעלם בתשבע"פ שנק' פנים מסבירות שיהי' בהם כח לברר מכח עצמ[ן] בלי נטי' ימין ושמאל מכפי האמת שבתשב"כ דוקא וזהו שהמברר מתלבש בהעלם לפ"ע המתברר שיוכל לברר מכח עצמו כנ"ל וד"ל).

[כד] והנה יש עוד אופן אחר במשל הנ"ל בשפע הרב לתלמיד שיובן מזה ענין הנ"ל במה שמכח [ה]משפיע יומשך למקבל שיוכל לברר עצמו כו', והוא כמו בעומק שכל וסבר"א שמשפיע הרב לתלמיד שכדי שלא יפול התלמיד באיזה טעות דק ביותר שמחמתו יטה מדרך האמת ולא ינצל ממנו לפ"ע כלי קבלתו המצומצם, אז[י] משפיע לתלמיד כח ושפע חכמה יתירה שנוספת על קבלת התלמיד עד שמחמתה יוכל התלמיד להרגיש בכח חכמתו בעצמו על הטעות הדק ויוצא לאור האמת מכל המבוכה ובלבול שיהי' לו בזה, עד שתהי' הסברא והשכל זך ונקי וברור מכל סיג לתכלית אמיתתו כמו שהי' אצל הרב המשפיע בלי נטי' לימין ושמאל (וכמו ביהושע שא' איש אשר רוח בו^שלג רוחו של משה שסמך ידיו על[יו]^שלד שיוכל מכח חכמת עצמו לברר כל ספק לאור האמת [מפני שקיבל אור האמת] במעלה יתירה על עצם חכמת"ו) וכמו^שלה פני לבנה^שלו שמקבלת מאור השמש שאז תאיר אור עצמה^שלז וכאשה שתקבל כח המוליד ממ"ד שאז תזריע ותלד מכח המ"ן שלה^שלח (וזהו מה שהמקבל יוכל בכח עצמו לברר שהוא בא^שלט מכח המשפיע שהשפיע ונתן בו כחו^שמ שיוכל לבא מעצמו על בירור אמיתית הדבר (ודוגמא לזה הוא מה שאמר דלא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין^שמא דהיינו שקודם מ' שנין אין התלמיד קאי אדעתי' דרבי' ממש, שאע"פ שמבין ומשיג בכי טוב לדבר השכל ו[ה]חכמה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org