רסח, ד

ממאה לבד כו' (וכמ"ש בזהר בפ' תרומה מאי תרומה ארמותא להוי'^רסח כו' והיינו תרומה תר"[ו] מ"ה^רסט לרומם לבחי' המל' שנק' מ"ה לשם הוי' דז"א והיינו שלא תקרא מה אלא מאה שהן מאה ברכות דז"א. ותרומה גדולה שבישראל הוא תרי ממאה^רע כי בחי' כתר שבכתר^רעא נמשך חלק א' מחמשים להיות כתר לז"א שהוא תרי ממאה שערים שהן ה"ח וה"ג דבינה שכוללים מאה שערים כמ"ש ביצחק וימצא מאה שערים^רעב והן מאה ברכות דז"א כנ"ל, אבל תרומת מעשר אינו אלא א' ממאה כו').

והנה^רעג וי"ו ימי החול הוא בחי' ההעלא' מלמטלמ"ע מבירורים עמ' שצג ּ דנוגה כנ"ל שנק' תרומות מעשר שעולה הכל בהעלאת מ"נ בבחי' המל' שנק' מעשר כו' (וזהו^רעד זכור עם י"ה עולה^רעה רמ"ח שעולה בי"ה וכן שמור בי"ה והוא יחו"ת דאתייחדת לתתא כמו לעילא כו'), אבל תכלית הכוונה בהעלאה זאת הוא בשביל המשכה אח"כ לברך ולהמשיך ק' ברכות דהוי' דז"א בבי"ע כנ"ל בענין א"ת מה אלא מאה כו' [שזהו זכרי עם ו"ה גימ' רמ"ח שהן רמ"ח אברים דז"א ונמשכים למטה בבי"ע בק' ברכות כנ"ל] (וזכרי עם ו"ה^רעו עולה רנ"ב והן רנ"ב אברים דאשה^רעז כי נוסף בה ד' אברים צירים ודלתות כו'. וזהו בינה יתירה שבאשה יותר מבאיש מצד דאו"א תקינו לה כמ"ש ויבן ה' אלקים את הצלע^רעח שזהו י"ה דחו"ב עם זכר"י שהן י"ס דאבא שבמל', וזהו שא"ח [תהי'] עט"ב והוא תושבע"פ מל' קרינן לה^רעט למעלה מזכרי עם ו"ה שברמ"ח מ"ע דז"א כו') (וההפרש שבין זכור לזכרי הנה ידוע דעיקר שכר^רפ השבת הוא בבחי' זכרון ד[אור] אבא, והיינו זכור בוי"ו להמשיך מוחין דאבא בוי"ו דז"א. וזהו זכור את יום השבת לקדשו בבחי' זכרון דאבא כמ"ש בקידוש ושבת קדשו באהבה וברצון^רפא הנחילנו זכרון למע"ב כו'. אבל זכרי ביו"ד הוא בו"ה בקול ודבור בהמשכות [דז"א] במל' שזכרי הוא בבחי' הזמן דבחי' נוק' כמשמעות הפשוט זה זכרי לדו"ר ודו"ר^רפב ). וזהו ענין התורה שבא בקול ודיבור בוי"ו וה"א שזהו ג"כ זכרי ביו"ד דאור החכמה שבא בו"ה בקול ודבור דתורה דאוריי' מח"ע נפקת^רפג ובא בדבור דוקא ונק' דא"ח^רפד כו' והמצות ג"כ בבחי' ו"ה. ונמצא דוי"ו ימי החול שעושין ישראל מצות ועוסקים בתורה שהוא יחוד די"ה בו"ה וגם ע"י התשובה מרע שהוא בי"ה עם שמי כו' הרי עי"ז נעשה יום השבת,

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org