שכא, א

דוקא כידוע לאכללא שמאלא דגבורות בחסדים דדכורא כו'), אבל למעלה בבחי' מל' מקור כל העולמות שגם עז"א והחיות רצוא ושוב בחי' הרצוא נק' עלי' למעלה באצי' עד שנעשי' בפרצוף חדש באצי' כנ"ל ובחי' שוב זהו בחי' הירידה שלה למטה להיות כתר לבי"ע בבחי' קטנות שהוא בהיפוך ממה שנמצא בנבראים ברו"ש כנ"ל, ואע"פ שמבואר למעלה דהנפעל דומה לפועל ממש כו'. אך הענין הוא דודאי מתהפך מן המשפיע למקבל כחותם המתהפך^צה כו' דמה שבמשפיע בסוף נעשה במקבל בתחלה שזהו מבחי' שוב בירידה דמל' דאצי' בבריאה כנ"ל ואי"ן ליש נעשה מזה בחי' הרצוא בנבראים בתחלה בביטול היש לאין כמו בשירה שלהם בהשגה מצומצמת כו', ומה שבמשפיע בתחלה שהוא עלי' דמל' למעלה שמזה נעשה בחי' שוב בנבראים שהוא בחי' המשכה דיראה וביטול עצמי לבא למעלה עליונה יותר כמו בעמדם תרפינה^צו כו', וכמו בחי' רצוא באדם בכלל בתפלה לבא לבחי' שוב בתו"מ כידוע וד"ל (אך גם בעלי' המל' זהו בחי' מקבל שעולה ברצוא ושוב כמו הנבראי' שעולים לבחי' המל' וא"כ גם במל' רצוא למטה משוב כמו בנבראים, וזהו שנעשית נקודה א' באצי' ואח"כ נבנית והיינו בחסדי' דז"א מבחי' שוב נעשה בחי' רצוא דמל' כנ"ל.

ובמ"א מבואר דמן המשפיע למקבל נמשך בחי' מטי ולא מטי^צז חסד קודם לגבו' היפוך דרצוא ושוב מן המקבל למשפיע וכמו ורוח אלקים מרחפת נוגע^צח תחלה כו' התפשטו' קודם להסתלקות וכנשימה בחוטם בהמשכה תחלה בנקב הא' כו' והסתלקות למעלה מהתפשטות כמ"ש בחד נוק' דחוטמא חיין ובנקב הב' בהסתלקות חיי דחיין^צט כו'. וכך הי' במ"ת שקדם המשכה דחסדי' דמ"ע באנכ"י קודם דגבו' דל"ת בולא יהי' לך ושס"ה ל"ת בי"ה למעלה מו"ה^ק דמ"ע כידוע וד"ל. וכך הי' בתורה הקדומה שהיתה שעשועי' כו' בבחי' מטולמ"ט דחסדי' דתענוג הפשוט קודם לגבו' שבתענוג דחכ' הקדומה (כשעשועי האב בבנו כו') וגבורות שבתענוג הפשוט עולה בשעשועי' העצמיי' ממש כו' וד"ל. וכך הוא גם בתורה הנגלית לנו בעשי' שדבר ה' שבמקרא ומשנה נמשך בבחי' מול"מ בהתפשטו' ברוח הבל הדיבור ואח"כ הסתלקו', כי דברי' שבמ"ת הם חיים וקיימים, וכן כל דבר הוי' שמדבר עכשיו זהו מלמעלה למטה מן המשפיע למקבל כמו במ"ת ממש. וכך גם בתענוג הפשוט בתורה בטעמים ונגינות שנק' רננא דאורייתא^קא כמו שעשועי' שבתו' הקדומה בבחי' מולמ"ט במקיף דכתר דח"ע להחיות לכל נשמה במקיף ופנימי שבה כו' דנש"י מתקשראן באותיות התורה^קב

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org