להבין בתוס' ביאור שרשי הדברים הנ"לא, הנהב יש להבין תחלה פי' מאמר הרע"מ ריש [פ'] כי תשאג וז"ל מאן מחצית השקל כגוןד חצי ההי"ן ודא וי"ו ממוצע בין שני ההי"ן אבנא למשקל בה דא יו"ד [עשרים גרה השקלה דא יו"ד] כו' ע"ש עד סוף המאמר. ויש להקדים תחלה כללות ענין מ"נ ומ"ד, הנה מבואר בספרי הרפואה באיכות התהוות הולד מזרע איש ואשה שהוא כמו המחבץ שמניח עור הקיבה בכלי מלא חלב אז הקיבה החמוצה מפרדת חלק הטוב שבחלב ומתכווץ בפ"ע והקום הנק' מי חלב יתפרד לעצמו כידוע, כן זרע האשה מתקבץ תחלה הנק' מ"נ וטפת [ה]מ"ד אבאו אח"כ עושה פירוד להפריד במ"נ חלק הטוב שמתכווץ בפ"ע וממנו עיקר פנימי' הולד כו', והפסולת שבמ"נ מתפרד בפ"ע וממנו נעשה עור הולד הנק' שליאז וכל מיני פסולת כדם הנדה כו' וד"לח ע"ש, וכמארז"ל אודם שבאשהט [ש]ממנו [נעשה] בשר [וגידיןי ] כו' אבל מן הלובן אינו אלא עצמות וצפרנים כו' הרי עיקר מהות הולד הוא מזרע האשה, אך [ש]לא הי' מתחלק ונפרד בויג הפנימי' מן החיצוניות כ"א אחרי המשכת המ"ד שכח הטפה של המ"ד הוא המעמיד ומכווץ את הטוב מהמ"נ כנ"ל, ומה שנק' עיקר הולד ע"ש טפת דכורא המוליד היינו לפי שהוא עיקר המעמיד והמקיים אבל לא שמהות הולד ממנויא כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
ויובן כיוצא בזה בהולדה רוחני' מאין ליש נשמות ומלאכים עליונים ממ"נ דנוק' דאצי' כידוע שעיקר מהותם הואיב מהמ"נ דוקא, אבל המ"ד דאצי' הוא המברר והמפריד את חלק התמצית שממנו פנימי' הנשמה והמלאך, והפסולת שבמ"נ נעשה