שטז, א

עלי' דכרובים בביטול במציאות במה שאקישו בג[ד]פייהו שהן אוי"ר במקיף דנר"נ שלהם, כמו מלאכים כשרפים נשר כו', כדי שיוכלו לקבל מבחי' ח"ע, ואח"כ יכולים לירד [ו]להשפיע למטה בעולמות הנפרדי' לנש"י בגופים, בג'^רצ פעמים ביום הן עולים לקבל מח"ע אנפי רברבי על^רצא ג' התפלות, וחוזרים ויורדים להשפיע למטה בבי"ע עד עוה"ז. ואם לא עולים הכרובים למעלה בהקשת גדפיהון לא היו יכולים לקבל מח"ע שבראש ולא היו משפיעים למטה, וענין העליות שלהם זה הי' ע"י פרישת גדפיהון למעלה אל הכפורת (שהוא בחי' כתר דחכ'^*292 כמשי"ת). וכ"ז לפי שבחי' הכרובים הן בבחי' צמצום וקטנות המוחין ביותר, ע"כ צריך שיהי' בהן בחי' הביטול במציאות תחלה, והיינו בבחי' עלייתם באוי"ר שלמעלה מן ההשגה שבמוחין כמו המתפלל [ו]ידיו פרושו' למעלה^רצב מראשו וגם מספקים יד על יד מגודל הביטול, כך אקושי בגדפייהו בזמן ג' תפלות ואז יכולים להאיר למטה דוקא כו') (וכך הן ענין הג' תפלות דישראל בכל יום שנק' אנפי זוטרי כדי שיהיו יכולים לקבל מאור הח"ע דתורה ולהמשיך בקול ודבור דתו' כמ"ש הקל קול יעקב^רצג כו', ואם לא עלי' דתפלה בבחי' או"ח לא הי' נמשך בקול דתורה שלהם כלום, וגם הקול עמ' 922 ּ ודיבור דתורה שלהם אינו עולה למעלה להמשיך למטה רק ע"י אוי"ר דתפלה כידוע דאורייתא בלא דו"ר^רצד לא פרחא לעילא, וזהו תפלת המנחה שמעלה הקול ודבור דתורה שלמד כל היום) (ודוגמא לזה בכלל הי' בעולי רגלים ג"פ בשנה שאמר יראה כל זכורך^רצו את פני הוי' ממש שזהו ממש כאנפי זוטרי דרביא שמקבל [מ]פני אדם הגדול כו', והי' דוקא ע"י השתחווא' בעזרה^רצה בביטול המציאות כו'). וזהו דוקא בבחי' הקטנות דכרובים כרבי' שצריך תמיד לעלות למעלה לקבל מח"ע (כדוגמא דיהושע שנק' נער לא ימיש מתוך האוהל^רצז דמשה ח"ע דפני יהושע כפני לבנה^רצח כו', וכן בחי' נער מט"ט דכתיב ונתתי נערים שריהם^רצט כו' שצריך ג"כ עלי' לקבל מאדה"ע כו'. אבל בבחי' הגדלות דמוחין כמו משה שנק' איש כמ"ש והאיש משה^ש כו' שידעו ה' פא"פ^שא כאשר ידבר איש^שב כו', וכן במשיח דכתי' בי' ישכיל עבדי^שג כו' וגבה מאד, וכן בנש"י שנק' אחים וריעים להקב"ה (כמשי"ת) וכמ"ש ולציון יאמר איש ואיש יולד בה^שד כו' א"צ עלי' בתחלה כלל (וזהו כמו עכשיו מי שתורתו אומנתו שפטור מן התפלה^שה והוא אדם אדמה לעליון ממש כו').

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org