נוסח שני: בזוהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
קצה
וככה ממש עד"מ למעלה ההפרש בין בחי' המ"ד דמ"ה עצמו המברר את המ"ן דב"ן שמאחד של המתבררין ובין הארת ש' מ"ה שבב"ן שנותן בו כח והארתו לברר הניצוצין דבי"ע כשנעשה ראש לשועלים כו' והיינו שהמ"ד דמ"ה הוא עיקר המברר שמברר את המ"ן דב"ן שהוא בחי' הבירור בבחי' הפנימיות ואלקות דאצי' ממש בהיות אף המ"ן דב"ן טרם השראת המ"ד עליו הוא ג"כ בחי' קדושה ואלקות ממש רק שאינו כמהו' תכלית הביטול דמ"ד דמ"ה עד שישרה עליו שעי"ז יתברר ויתכלל בו להתהפך למהותו ואיכותו של המ"ד דמ"ה שהוא תכלית הביטול האמיתי דאצי' שאין זה חדוש כ"כ שיתברר בחי' אלקות ממש מיש דמ"ן דב"ן לאי"ן דמ"ד דמ"ה כמ"ש אלה המלכים כו' מלכין קדמאין דתה"ו שמתו ונשברו ונפלו לב"ן דאצי' ונתבררי' ע"י ש' מ"ה דאצי' שכולם הם בחי' אלקות בחי' תה"ו ותיקון והבירור הוא בפנימיות אלקות עצמו להתהפך ממ"ן דב"ן שנחשב לבחי' יש ודבר מה נגד מ"ד דמ"ה למהו' תכלית הביטול דמ"ה, אבל זהו עיקר החדוש של הבירור חיצוני' דב"ן דאצי' שנעשה ראש לשועלים דבי"ע לברר הניצוצין דתה"ו שבבי"ע להיותם מתעלים ונכללי' בש' ב"ן הוא מל' דאצי' שיתהפך ממהות המלאך הנברא ומחודש מאין ליש נפרד לבחי' אלקות ממש להיות נעשה מהמתבררין אלו בחי' ההעלאו' מ"ן בנוק' דאצי' שאף גם זאת הוא ע"י הארת ש' מ"ה דאצי' בו לתת בו כח לברר אך מחמת שזהו הבירור בחיצוניות עולמות להתהפך הנברא היש נפרד לאלקות ממש לכך נמצא בו מעלה יתירה הגם שהוא למטה בערך מבחי' הבירור העיקרי דש' מ"ה עצמו שבאצי' שהוא הגבה למעלה מאד נעלה בבחי' הפנימיו' אעפ"כ בזאת ימצא מעלה יתירה בברור החצוני' דמל' דאצי' מצד ההתהפכו' של החצוני' לאלקות שמזה יקר מאד בעיני ה' מאד נעלה וה"ז ממש כמו משה ואליהו הגם שמשה אדון הנביאים לא קם כמוהו עוד במעלת הביטול הפנימיי דמ"ה כמ"ש ונחנו מ"ה אעפ"כ ימצא מעלה יתירה באליהו שנתפשט הארת הביטול בחיצוני' הגוף עד שהי' פורח באויר (וכמארז"ל שהי' אומר ש' בן י"ב אותיות כו' וכי אחרים לא ידעו ש' זה אלא הענין כנ"ל) כו' וד"ל.
והנה נת"ללד בדרוש דאב"ק ועפר שהתהוות הקליפות הוא מהסיגים והפסולת של הכלים דתה"ו שנפלו דרך שבירה לבי"ע שהטוב שבהן מתברר ונכלל בקדושה דהיינו מה שאפשר להתברר ולהתכלל באצי' נכלל באצי' ומה שא"א להתברר באצי' מתברר בבריאה כו' עד עולם העשי' שהוא עולם השפל תכלי' כל סדרי ההשתלשלו' כולן שמל' שבקליפה דעשי' היא נק' בחי' אב"ק דאשתארת מן נורא שכמו האבק ואפר הכירה שנשרף באש כל היסודו' המעולי' ונסתלקו למקורם ונשאר רק יסוד העפר ואפר עד שאין בו כח עוד <צו>
אפי' להצמיח כלל כך בחי' מל' דקליפה דעשי' שנתברר ממנה כל הטוב בתכלית ההתבררות ונשארה כמצולה שאין בה דגים רק רע גמור גשמיי ואעפ"כ מוכרח להיות בה מעט טוב בשביל שתתקיים כדי חיונה כנ"ל וממנה נסתעפי' הע' שרים דקליפה שהמה רע גמור ובחי' יש נפרד
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקס"ו ח"א
- Id
- rh-sc3j8zdh
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.