קפ

שאין ערוך כלל נברא עם הבורא ית' כו'. ובירור זה השני היינו בירור המ"ד שמברר המ"ן וה"ע בירור אחר בירור כו'. והיינו כדוגמ' שהי' במשה בחי' הביטול דאין דמ"ה כמו שהוא ממש והיינו בבחי' פנימי' דמ"ה כמ"ש ונחנו מ"ה מ"ה ממש כנ"ל ובו יאיר אוא"ס כמו שהוא מבלתי התלבשות וצמצומי' כידוע הכלל שאין^ל אוא"ס שורה אלא בחכ' דוקא וע"כ שכינה^לא הי' מדברת מתוך גרונו של משה כו'. וכך יובן הדוגמא למעלה דהיינו מ"ש בכמה דוכתי טובא דשם מ"ה דחכ' הוא המברר דוקא והוא בחי' מלך^לב הח' הנק' הדר דשרשו נמשך ממצחא^לג דא"ק והוא דוקא בבחי' האצי' להיות כי שם אין דבר נפרד כמא' דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו'. אך אין בירור זה דמ"ד אלא אחר בירור הראשון דמ"נ שבבי"ע תחלה מטעם הנ"ל וד"ל.

ובכ"ז יתורץ גם הקושיא הנ"ל וגם איך יתכן בנברא שיוכלל באלקות ממש, דבאמת א"א זה כ"א ע"י שיהי' בהם בחי' הבירור בבחי' חיצוני' משם ב"ן תחלה כנ"ל ואח"כ הם באים לידי בירור השני והוא בבחי' המ"ד דאצי' ושם נכללים באלקות ממש כנ"ל וד"ל. ובזה יובן משרז"ל מיכאל^לד מקריב נשמות ע"ג המזבח כו' דהיינו ב' מיני בירורים הנ"ל הא' עליי' הנשמות בהקריב אותן במזבח והוא בחי' ביטול היש בלבד במל' דאצי' הנק' מזבח ואח"כ עולין עוד לאחר ההקרבה ע"ג המזבח שיורד אש שלמעלה ואוכל אותן כדוגמא של אש שלמעלה שירד ע"ג המזבח שלמטה^לה והיינו מ"ש בזהר לאשתאבא^לו בגופא דמלכא וכמ"ש במ"א שהוא בחי' ההתכללות ממש בבחי' האצי'. ומ"ש עוד בזהר^לז ע"פ מצמיח חציר לבהמה דאלף טורין דשתת לון בגמיעה חדא כו' היינו בבחי' שם ב"ן שנק' בהמה והוא בחי' בירור הראשון דמ"נ כנ"ל. ומ"ש מיכאל מקריב נשמות ע"ג המזבח כנ"ל וכן ענין המאמר הושיט^לח אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם הו"ע בירור השני דבחי' מ"ד כנ"ל (ויש עוד מדרגה ג' והוא הארת והמשכת מ"ד ליתן כח למטה להיות העלאת מ"נ וזה מבואר במ"א). ועם הנ"ל יובן עוד דמ"ש במד"ר^לט ע"פ והאיש משה עניו מאד יכול ממלאכי השרת ת"ל מכל אדם דהגם שמשה מצד נשמתו הי' מבחי' מ"ה עצמו כמו שהוא כנ"ל, אבל מפני שבגופו לא הי' הארת בחי' המ"ה כמו באלי' שהי' מלאך כנ"ל ע"כ מצד בחי' זו דהיינו הארת האין בכלי דוקא בזאת הי' מדרגת המלאכים נעלה ממדרגת משה בבחי' הענוה שהוא בחי' הביטול דשם מ"ה כידוע, וזהו יכול ממה"ש ת"ל מכל אדם כו' וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org