שנג

דמזלי"ה^כט חז"י וא"כ מהו ההפרש בין אותן נשמות לשאר הנשמות אך הנה הענין הוא שאותן הנשמות^ל דאצי' היו מלובשי' למטה בגופים גשמיים בעולם הזה השפל ג"כ כמו נשמת רשב"י שהי' לו בחי' נשמה דאצי' מלובשת בחומר גופני כו' וכיוצא בו בהרבה תנאים שנק' אחים וריעי' כו' אבל שאר כללו' נ"י אין אור זה דאצי' מלובש בגופי' שלהם אלא נשאר האור בבחי' אצי' בהעלם ומקיף בלבד וכמ"ש אך^לא בצלם יתהלך איש וכמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו שרש ענין ותורה שם בישראל לפי שישראל עלה במחשבה כנ"ל דהנה פי' עלה במחשבה היינו בבחי' החכמ"ה שנק' חשב מ"ה כידוע, והנה ידוע בדרך כלל דד'^לב אותיות דשם הוי' היו"ד^לג בחכמה והה"א בבינה כו' והן כללו' ד' העולמות אצי' בריאה החכמה באצי' והוא היוד ההא דבינה בבריאה כו' וכתיב והחכמה^לד מאין תמצא שהוא בחי' הכתר וכשאו' ישראל על"ה במחשבה פי' עלה היינו בבחי' פנימי' החכמה והטעם שנק' שם בשם על"ה הוא לפי שידוע הכלל בענין עילה ועלול שבחי' היחוד שלהם הוא בבחי' הפנימי' דהיינו בחי' פנימי' של העלול הוא שעולה ומתייחד בעילתו ודבוק בו ובחי' חיצוניו' של העלול הוא שיורד ומשפיע לעילה המקבלת מאתו כו' ועד"ז משתלשל ויורד מעילה לעילה כידוע והנה לפ"ז הכלל הרי דוקא בחי' פנימי' החכמה דבוקה בכתר עליון כי בחי' הכתר לגבי החכמה נק' עילה לגבי עלול שהרי החכמה עלולה מן הכתר וכמ"ש והחכמה מאין תמצא כו' וכל עלול דבוק פנימיותו בעילתו וחיצוניותו מתפשטת למטה הימנו הרי מה שמתפשט מאור החכמה למטה הימנו דהיינו במדות דז"א שהוא באיסור והיתר טמא טהור כנ"ל הוא רק מבחי' חיצוניות אור החכמה אבל בחי' פנימי' אור החכמה הדבוקה בבחי' הכתר היא גבוה הרבה מאד נעלה עד שאינה מתפשטת כלל בתורה כי למעלה הרבה מחכמה שבתורה היא עד שבחי' <קל>

החכמה שמלובשת בתורה אינה רק בחי' נובלו' ואחוריי' ממנה כנ"ל דנובלו' חכמה של מעלה תורה וע"ז נא' ופני^לה לא יראו דהיינו פנימי' אור אבא אך ישרא"ל על"ה שם במחשבה שהוא בחי' פנימי' אור אבא לפי שנק' בנים ובן^לו נמשך ממוח האב מבחי' הפנימי' שבטפה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org