סח

יו"ד תיקונין כו' לאנהגא בהון עלמין כו'^* ולזה הטעם נקראו ג"כ בלשון ספירות כמו עד"מ ענין הבטת האדם במראה שמפני בהירותה יביט למרחוק וכדומה כך עד"מ הרי ע"י היו"ד תיקונין יצא אור השפע למטה בג' עולמות הנפרדי' שהן בחי' לבושים נפרדי' ממחדו"מ והן עלמין סתימין ועלמין דאתגליין כו' אבל היו"ד תיקונין עצמן הן עדיין בבחי' אלקות ביחוד גדול במאצילן כנ"ל שהשכל והמדות נחשבים עדיין בחי' עצמיו' א' עם עצמו' הנפש אעפ"י שעל ידם יפעול פעולה הנפרדת כו' וע"כ נק' ספירות מלשון ספיר כלומר מפני שבחי' אא"ס עדיין מאיר בהן בבחי' אור בהיר כדוגמת המראה כנ"ל לפי שהן מתאחדי' עמו כו' דאיהו וגרמוהי**^** כו' משא"כ בג' לבושים מחדו"מ שהן לבושים לבד^**** כידוע וכנ"ל ועליהם אמר לאנהגא בהון עלמין כנ"ל וד"ל. ונמצא מובן מכ"ז שיש כאן ג' מדריגות בכלל הא' בחי' ג' לבושין דמחדו"מ והב' המדות והשכל שהן בחי' גופא* שנק' תיקונין כנ"ל והג' בחי' עצמות אור המאציל דאפיק יוד תיקונין הנ"ל שהוא מובדל ומרומם בערך גם מי' הספירות וזהו מאמר אנת חד ולא בחושבן פי' ולא בחושבן י"ס כו' כידוע וד"ל. וביאור ענין ולא בחושבן י"ס יובן בהקדי' תחלה דהספירות הן עשר ולא תשע ולא י"א כו' כמ"ש בס"י^י והנה זה המספר עשר הוא דוקא כשאור המאציל כבר ירד למטה ואפיק יוד תיקונין אז שייך לומר דאפיק יו"ד ולא ט' כו' אבל בבחי' עצמו' הארת^יא המאציל לא שייך לומר כלל ענין מנין ומספר לספירות אלא הא' מב' אופנים^* אלא בא' מב' אופני' הנ"ל ולא יתכן בו אותן ענינים שהמה הדברי' המנגדי' לזה והוא שיהא בגדר ספי' ושיהא במספר קצוב יו"ד דוקא וכו' אלא בודאי מושלל הוא מב' דברים הללו והוא שאינו בגדר ספי' ואם גם הוא מתחלק יתחלק לריבוא רבבו' מדריגות עד אין שיעור כו' ואמנם הנה באמת אעפ"י שבהכרח לומר שהאור המאיר מן המאציל עצמו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org