שג

וההרגשה הוא בקול הדיבור דוקא להיות כי קול הדיבור מורגש הוא יותר כו' אבל למעלה באלקו' נהפוך הוא ששם בחי' המחשבה העליונה עושה יותר פעולה מורגשת להיות בחי' התהוו'^יא דבר מה מן המחשבה הרי יהי' בו יותר התפשטו' והתגלו' החיו' מאור האלקי ויהי' הרבה גבוה במעלה ומדרגה מבחי' התהוו' דבר שמן בחי' דיבור העליון וכידוע שכל פרטי ההשתלשלו' דאבי"ע וכל העליו' וירידו' בג"ע עליון ותחתון עד אחר תחיית המתים ואלף הז' הכל נתהווה רק במחשבה אחת למעלה כמ"ש בזוהר^יב בראשית שנק' מחשבה אחת ובה צופה ומביט עד סוף כל הדורו' בסקירה א' כו' אך כשבא השפע בבחי' הדיבור העליון הוא שנתצמצם האור ונחלק לחלקי' רבים במיעוט האור מיעוט אחר מיעוט עד שבא לבחי' זמן להיו' שנים וחדשי' וימי' והן שיתא^יג אלפי שני דהוי עלמא כו' ואותן ו' אלפי' שנה למעלה כתיב כי^יד אלף שנה כיום אתמול כו' כיום בלבד נחשב ועוד יותר למעלה דהיינו בבחי' מחשבה אחת שצופה ומביט בה כללו' הכל כא' הרי בסקירה אחת הוא ואינו אלא רגע כו' וא"כ נמצא מובן שלמעלה בחי' המחשבה כוללת השפע במעלה היותר גבוה הרבה מבדיבור עד שגם כל פרט דבר שעלה תחלה במחשבה יש בו חיו' ואור מכמו שהוא בדיבור וכידוע שיש כל בחי'^*14 דצח"ם גם באצי' ובודאי בחי' התפוח שבאצי' יותר יש בו אור וחיו' מתפוח דבריא' לפי שערך האצי' עם הבריא' הוא כדמיון המחשבה עם הדיבור כידוע שבדבר^טו ה' שמים נעשו כו' וד"ל וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שהרי במחשבה של אדם אין הענין כמו במחשבה עליונה כנ"ל אבל מחשבותי שם הוא יותר התפשטו' האור והחיו'^* כנ"ל.

ב והנה כשאנו אומרי' שישראל עלה במחשבה היינו בבחי' מחשבה אחת הנ"ל והוא הנק' מחשבה הקדומה כידוע והטעם שישראל דוקא <קי>

עלה במחשבה זו הקדומה כו' הנה יובן בהקדים תחלה כללו' ענין הכונה שהיה ברצון המאציל להאציל ולברוא כו' כל ההשתלשלו' הנ"ל בהיות ידוע שעיקר הכונה הי' בשביל שיהא לו דירה^טז בתחתונים דוקא והיינו בחי' גילוי אלקו' בעולמות הנפרדי' בי"ע דוקא ולא בשביל הגילוי אור שבאצי' גם בבחי' הכלים דשם כי מאחר דבאצילו' הרי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org