רנב

כו', וזהו בחי' אתעדל"ע^לח בשמאל העליון וימין העליון כמ"ש שמאל[ו] תחת לראשי כו' ע"י אתעדל"ת דוקא, כידוע שאין אתעדל"ע אלא ע"י אתעדל"ת תחלה וכמא' רוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' וכתי' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף וכמ"ש במ"א, וגם כאן מה שנמשך ימין ושמאל העליון לחבק לכלה שהיא כנ"י למעלה זהו ע"י בחי' אתעדל"ת מכנ"י למטה תחלה ג"כ באותו האופן דוקא, והוא בבחי' ימין ושמאל, בחי' ימין הוא בפסוק ואהבת כו' שהוא כללות פ' ראשונה דק"ש, כמו שאוהב אדם לחבירו שנמשך לבו אחריו כך יש אהבה מכנ"י כלפי מעלה שנמשך הלב כמים, והוא ענין אהבת בכל לבבך כו', והוא ע"י בחי' ראי' מקרוב דוקא כנ"ל שאין האהבה באה אלא מצד הקירוב כו', ואח"כ באה הדביקות וההתקשרות ממש ע"י הקירוב הזה, והוא באומרו ובכל נפשך, פי' בכל נפשך לקשר בחי' הנפשיות מחשבה דבור כו', מח' במח' בגדולת ה' ואור תורה ודבורו בדבור שבתו', וזהו אליך^לט הוי' נפשי אשא, וזוהי שלימות האהבה והקירוב, וכמשל^מ המתקרב אל המלך באהבה ואח"כ מדבר המלך ע"י ומשתמש בו כו' וד"ל.

וזהו בחי' ראובן רא"ו ב"ן והוא בחי' פ' ראשונה דק"ש שהיא בבחי' ימין דהיינו סט' דחסד שהוא דגל מחנה יהודה תימנה כנ"ל ובאתדל"ת אמשיך רוח להיות ג"כ אור האהבה העליוני' נמשך מלמעלה למטה כמים^מא שיורדים מגבוה לנמוך כו' וכמ"ש אהבת^מב עולם אהבתיך ע"כ משכתיך חסד והוא מ"ש וימינו תחבקני וד"ל. וזהו שאמרה לאה בלידת ראובן כי ראה^מג ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי כו' פי' כי עתה דוקא ע"י בחי' ראי' מקרוב לאסתכלא ביקרא דמלכא שהוא בחי' ראי' מלמטה למעלה עי"ז נמשך אהבה מקרוב מלמעלה למטה ג"כ בבחי' ראי' וכמ"ש ראיתי^מד את אבותיכם והוא בחי' רא"ו ב"ן כנ"ל וזהו כי עתה יאהבני אישי בחי' סוכ"ע שנק' אישי, כמ"ש ביום^מה ההוא תקראי לי אישי כו' וכמ"ש ואל^מו אישך תשוקתך כו', יאהבני בבחי' אהבה מקרוב שהוא בחי' ראי' כנ"ל וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org