ריב

רני ושמחי בת ציון

בעזהי"ת וית"ש לע"ו, תורה ברבים, שבת חנוכה שנת תקסוא"ו לפ"ק

שבת חנוכה

רני^א ושמחי בת ציון^ב כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ד' וגו', להבין ענין רינה ושמחה גם מה השייכות זאת לענין חנוכ"ה, והל"ל התחלת^ג ההפטורה מפסוק ראיתי^ד והנה מנורת זהב וגו', אך הנה כתיב עבדו^ה את ד' בשמח"ה ובואו לפניו ברננה ונאמר בזוהר ע"ז רננה^ו ברמשא ושמחה בצפרא, וגם זה צריך ביאור מהו רננה ומהו שמחה ומהו רמשא ומהו צפרא. הענין דהנה רננה הוא בחי' עבודת המלאכים ועירין^ז קדישין עליונין שעבודתם בתמידיות הוא בתודה וקול זמרה בבחי' השתוקקות נפלאה בגבורות רשפי אש להיות נכספה^ח וגם כלתה נפשם למקורם מדת מלכותו ית' אשר היא מלכות^ט כל עולמים כו' והיינו מבחי' ההתבוננות שלהם בגדולתו ית' אשר לגדולתו^י אין חקר, היש^יא מספר לגדודיו ואתה^יב מחיה את כולם בהארת של כבוד מלכותו ית' שנקרא עליהם בלבד אבל מהותו ועצמותו מרומם לבדו עד שאין ערוך אליו כלל ומתנשא מימות עולם ועי"ז מתעוררים בתשוקה נפלאה בבחי' רננה ושירה להכלל ולהבטל במקורם מדת מלכותו ית' המחיה אותם ומהוה מאין ליש תמיד, וזהו דכתיב זכר^יג רב טובך יביעו וצדקתך ירננ"ו פי' צדקתך הוא מדת מלכותו ית' כמאמר^יד אליהו צדק הוא מלכותא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org