שנד

הרוחנית שבמוחי' כידוע ולזה הטעם גבוהי' הנשמו' מן המלאכי' לפי שהמלאכי'^לז שרשם רק מבחי' הבל הדיבור שהרי בדבר ה' ורוח^לח פיו כל צבאם והנשמות מבחי' פנימי' המוחי' והגם שהדיבור יותר דק ורוחני מהטפה שבמוחי' עד"מ מ"מ המוחי' שמהם הטפה הרוחניו' יותר בחי' פנימי' הן מן הדיבור אע"פ שנראי' בהגשמה יותר וגם יותר פנימי' הן מגופו של שכל וחכמה שבמוח שמאיר לדיבור כמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו פי' ישראל עלה במחשבה דהיינו בבחי' עליי' של אור פנימי' אבא כשהוא דבוק באור הכתר כנ"ל וזהו הטעם שאמר ותורה שם בישראל שע"י ישראל זה שעלה במחשבה נמשך התורה לפי שבחי' חיצוניו' חכמה שנמשך בתורה תלוי זה בבחי' הפנימי' דחכמה והוא ע"י שרש נשמת ישראל דלעילא שדבוק באור הכתר עד שמשם ממשיך מקור החכמה בבחי' הפנימי' ויוכל אור החכמה להתפשט אח"כ בבחי' חיצוניו' למטה במדות דז"א כו' ולכך בישראל דלעילא תליא מלתא וד"ל, וזהו ג"כ ענין מה שמצינו שהתורה נק' תורת משה דוקא כמ"ש תורה^לט ציוה לנו מש"ה כו' כי הנה שרש בחי' נשמת^מ משה הוא מבחי' פנימי' אור אבא כנ"ל בכללו' נ"י בשרשם בהעלם ובמשה הי' ניצוץ מזה מלובש למטה בגופו (כענין שכינה^מא מדברת מתוך גרונו כו') וע"י מש"ה נמשכה החכמה להיות מלובשת במדות שהוא בבחי' נובלות ואחוריי' בלבד כנ"ל ולא מבחי' הפנימי' כנ"ל ע"כ תורה זו ציוה לנו משה שעל ידו דוקא ירדה בהתלבשו' חיצוניות זאת ולכך בכל פ' נאמר ויאמר^מב ה' אל משה לפי שבו הדבר תלוי מטעם הנ"ל וד"ל ומבואר בזוהר דאתפשטותי'^מג דמשה בכל דרא ודרא כו' שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחי' משה והוא מבחי' פנימי' אור החכמה כמו נשמת^*43 ר"ע ורשב"י וכיוצא וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצו' שמלובשים בגופים מבחי' משה ע"כ מצינו בגמרא שרב ספרא אמר לרבא משה^מד שפיר קאמרת מפני שנשמת רבא הי' מבחי' משה באותו הדור (ולפי שרבא הי' ניצוץ ר"ע דאמרי' משמת^מה ר"ע נולד רבי ומשמת רבי נולד רב יהודה ומשמת ר"י נולד רבא ואין צדיק נפטר עד שנולד צדיק כמותו כו') ומ"ש שפיר קאמרת ר"ל מפני שבכח נשמת רבא תלויה המשכת חכמה זו בדין זה לכך אמר משה שפיר קאמרת שכאילו מפי משה ממש נאמרה הלכה זו כו' וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org