נוסח שני: פתח ואמר אנת הוא חד
מט
ולא ממהותו ועצמותו ממש שאין ערוך אליו כלל אעפ"כ הם מחוברים לעצמותו ית' ומיוחדי' עמו בתכלית היחוד כהתחברות והתקשרות הגוף עם הנפש אף שאינו מערך וסוג הנפש הרוחניי כנ"ל וכמאמ' אליהו להלן כמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופא לגבי לבושי' דמכסי' עליהון כו' דהיינו שלבושי' הנפרדי' הם בחי' מחשבהו דבור ומעשה שלמעלה שהמה ג' עולמות בי"ע עולמות הנפרדי' ממש כדכתיב ומשם יפרדז וגו' לזאת נק' בחי' לבושי"ן סתם שהם לבושי' הנפרדים כנ"ל משא"כ עשר כלי' דע"ס הנאצלי' שהם לבושי' המחוברי' להעצם עצמותו ית' כהתקשרו' הגוף בנפש, נקרא בשם גופא דוקא כמ"ש להלן חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא כו' וד"ל. ולזאת נקראו בשם תיקונין דוקא ולא בשם לבושין דאפשר למטעי לומר שהם הלבושי' הנפרדי' ממש לזאת אמר אליהו ז"ל אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין שהכונה בזה הלשון למעט הלבושין הנפרדי' ממש שלא נקראי' בשם תיקונין כ"א בשם לבושין, אף בלשון ארמית כמ"ש להלן לבושי"ן תקינת להון כו' ותיקונין הם בלשון ארמית לבושי התכשיטי' דוקא והם למעלה לבושי' המחוברי' שהם התיקוני"ן עליונים כנ"ל וד"ל.
אנ"ת הוא חכי"ם ולא בחכמה ידיעא כו', הנה כונתו בזה להודיע לבני האדם גבורתוח ית' שלא יהי' טועין לומר שהחכמה הזאת הנמצאת בעולמו' בי"ע שנרגשת בתפיסא והשגה ממש להיקרא בשם חכמה, היא בערך החכמה דאצי' שאף היא מהו' חכמה הנרגשת ממש ונערכת אליה בערך ממש, לזאת קמל"ן אליהו ז"ל שהיא חכמה ולא בחכמה ידיע"א, פי' כלי <לג>
החכמה דאצי' שמתלבש בה המאציל ב"ה להיקרא בשם חכי"ם, הוא לא בחכמה ידיעא אלינו ולא ממהותה וערכה כלל כ"א החכמה דאצי' היא מקור החכמה דבי"ע שממנה יסתעף בחי' מהו' חכמה דבי"ע עפ"י רבוי הצמצומים בהשתלשלות רבות ולזאת נקראת בשם חכמה בשם הפעולה שממנה נפעלת מהו' החכמה דבי"ע אבל היא בעצמה למעלה מערך ומהות החכמה ידיעא זולתי הוא מקור החכמה ידיעא ולזאת מצד פעולתה נק' לגבי המאציל בשם חכמה ג"כ מאחר שהוא נעשה המקור להחכמה דבי"ע שיומשך ממנה ברבוי ההשתלשלות כנ"ל. וזהו אנ"ת הוא עצמות אין סוף ב"ה המתלבש בכלי החכמה דאצי' להיות נק' בשם חכי"ם אבל הוא לא בחכמה ידיע כ"א הוא המקור החכמה ידיע"א דבי"ע כנ"ל. וה"ז כמו עד"מ במיני פירות חמוצים ומתוקים הגשמיים כמו התפוחים המתוקים והחמוצי' דכמו שנבדלי' זמ"ז בטעמן הגשמיי שזה חמוץ וזה מתוק כך נבדלי' הם בשרשן ממקורן שנתהוו ונמשכו כי אין לך עשבט מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שמכה ואמר לו גדל כו' שהתפוחי' המתוקי' מוכרח להיות שנמשכי' ממזל"ן ששרשו מבחי' המתיקו"ת שלמעלה כי גבוה מעל גבוה שומרי ומקבלי' השפע דין מן דין עד
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקס"ו ח"א
- Id
- rh-gytvb1zp
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.