רצו

וסובב את הכל בסקירה א' כנ"ל, והיו"ד^מו הוא החכ' כידוע והיינו התו' דאורייתא^מז מחכ' נפקת מאחר דבשביל ישראל זה העליון נמשך אור התו' וכמ"ש ותורה שם בישראל כנ"ל, וזהו לכי כ"ף ויו"ד מפני ששם שרש הנשמה כמו שעלתה במח' כנ"ל, לכך הכתי' כ"ף ויו"ד והקרי ל"ך כלומר לעצמותך ממש וד"ל. וזהו קומי לך רעייתי, פי' אחר שקומי לך לעצמותך אז דוקא נק' רעייתי, דהנה פי' רעייתי ידוע שהוא מל' רועה הזן ומפרנס כו' כך ישראל^מח מפרנסי' לאביהם שבשמים כו'.

וביאור הדברים הנה בתו' נא' לכו לחמו בלחמי כו' פי' עד"מ הלחם אשר הוא מחזק השכל והחיות להתפשט בכלי הגוף להיות הנפש מפרנס וזן את כל כלי הגוף כי בתענית מסתלק השכל והחיו' והכלי הגוף אין להם מזון וחיו' מחיו' הנפש וכשאוכל הלחם תשוב רוחו עליו להתפשט בכל האברים בתוס' ההתפשטות לאורך ורוחב כו' כך הנמשל יובן למשכיל למע' דאא"ס הרי הוא מובדל בערך מכל ההשתלשלו' דאבי"ע, וכדי שיקרא חכים או מבין חסד^מט דרועא ימינא כו' צריך שימשיכו אותו להתפשט בבחי' אורות וכלים והן בחי' י"ס חכים ומבין כו', אבל מצד עצמותו הרי א' לאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולאו מכל אינון מדות כלל כי הוא^נ המדע כו' והחכ' איננה נמשכת רק בבחי' עשי' וכמ"ש כולם^נא בחכ' עשית כידוע וע"י מה ימשיכו אור א"ס באורות וכלים דאצי' היינו ע"י התורה^נב שהיא נמשל[ה] ללחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי וכנ"ל שהלחם משיב את הנפש בתוך הגוף כך יושב אור א"ס להיות מתפשט בחכ' ובינה כו' וד"ל. ומה שנא' לעשות^נג את כל דברי התו' הזאת כו' פי' לעשות התורה ולהמשיכה מלמעלה למטה היינו ע"י הדיבור בד"ת וכמ"ש ודברת^נד בם דידוע שהוא ענין הנהגה והמלאכה כמו ידבר^נה עמים כו', והענין הוא לפי שע"י הדיבור נמשך אור א"ס בחכ' שבתורה והיינו לעשות את התו' שעושין את התורה וזהו ענין עוסק בתו' לשמ"ה פי' לשם התו' עצמה לעשותה שתומשך מלמעלה כו' וזהו א"ת^נו בנייך אלא בוניך דעוסקים בבנינו של עולם פי' לבנות עולם הנאצל להיות נק' חסיד ומבין וחסד כו', והוא ע"י הדיבור בד"ת דוקא כי רוח^נז אייתי רוח כו', והקב"ה^נח יושב ושונה כנגדו כמ"ש^נט במ"א ע"פ ודברי אשר שמתי בפיך כו' וד"ל. ואין כח זה להמשיך אור א"ס בחכ' שבתו' להיות עושה את התו' כנ"ל אלא בישראל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org