ויאבק איש עמו
קסא
דנתחב"ס דוקא כנ"ל הטעם, ומאחר שמבואר למעלה דבחי' הכת"ר הוא בחי' ממוצע ע"כ ממנו ועל ידו דוקא נמצא כל פרטי ההשתלשלו' א"כ כשנעוץ תחב"ס כנ"ל בהכרח לומר שגם בבחי' סופא דכ"ד שהוא בחי' מל' דאצי' יהי' ממדה זו נמצא כל פרטי ההשתלשלו' בבחי' נבראים יש מאין מאחר דאני ראשון ואני אחרון כנ"ל וד"ל.
ובכ"ז יובן פי' מאמר הזוהר הנ"ל, במה שאמר ר"ש מה בין אב"ק לעפ"ר כו' עפר דכל איבין נפקין מיני' ואיהו כללא דעילא ותתא ע"כ, פי' עפר הוא בחי' הדומם ובחי' התחתונה הוא מכל המדרגו' וכנ"ל, ומ"מ כל איבין נפקין מיני', שהרי מיסוד העפר דוקא כל מציאות דצח"ם נמצא וכמ"ש למעלה ואין ג' יסודות רמ"א מצמיחים ומולידים כלל, והטעם הוא לפי שנעוץ תחב"ס דוקא כנ"ל בפי' אני ראשון ואני אחרון להיות כי בבחי' מל' דוקא מהארת בחי' הכתר, והכתר הוא בחי' ממוצע בין אא"ס לנאצלים כו' וע"כ גם מל' דאצי' שנק' עפר העליון והוא בחי' עפרפט אשר בקרקע המשכן כידוע מיני' נפקין כל איבין דעלמא דוקא ואיהו כללא דעילא ותתא פי' שהוא בחי' ממוצע מבחי' אצי' ומבחי' בריאה כמו שבחי' הכתר הוא בחי' ממוצע מבחי' עצמו' המאציל ומבחי' הנאצלים כנ"ל וד"ל. אבל אב"ק דא דאשתאר מן נורא ולא עביד איבין לעלמין, פי' דאשתאר מן נורא דוקא, יובן בהקדים תחלה בענין שבירת הכלים.
דהנה ידוע בכללות ענין שבה"כצ דז' מלכי' שמתו כו' ונסתלקו האורות ונפלו הכלים ונשברו כו', הנה ירדו הכלים ונפלו בעולם הבריאה ומהם נעשה עיקר התהוות בי"ע, אך דרך ירידתם ונפילתם מלמעלה למטה נתברר מהם כל מה שיוכל להתברר, וסדר הבירורים הוא כסדר ההשתלשלו' דאבי"ע דמה שנברר לפני האצי' כמו בעקודים כו' נברר ונכלל שם והמותרות מהם שלא נבררו לפני האצי' ירד באצי' ונברר שם, ומה שיוכל להתברר וליכלל באצי' נכלל שם והשאר שלא יכלו להתברר וליכלל באצי' להיותם בחי' הסיגים שאינם נכללים בבחי' אצי' ירד לעולם הבריאה, ועד"ז הי' סדר הבירורים שלהם מבריאה ליצי' ומיצי' לעשי' עד דמה שלא נברר מהם גם בעשי'צא נעשה מהם פסולת גמור והן שרש גקה"ט לגמרי כו' וכמ"ש ביאור זה במ"א. והנה המשל לזה הענין הוא מה שאנו רואים עץ הנשרף באש לגמרי ולא נשאר בו רק האפר וכבר נודעצב הקושי' דהלא העץ הי' כלול מד' יסודות ארמ"ע ואם ג' היסודות אבדו והלכו להם בשריפה למה נשאר האפר שמיסוד העפר שבו ומדוע לא יאבד ויכלה גם יסוד העפר שבעץ ע"י השריפה, והתירוץ ע"ז פשוט הוא לפי שהאש טבעו לכלות כל דבר שנאחז בו כידוע והיותר מוכן לכליון מפני דקותו ורוחניותו הוא מכלה כחו תחלה, והנה היסוד היותר רוחני הוא יסוד
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקס"ו ח"א
- Id
- rh-zzp3cd4p
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.