חצר

א"ע בכדי שיוכל להיות מציאת נפרדים כו' וזה ההעלם נק' בשם לבוש מלכו"ת וכמ"ש ה' מלך גיאות לבש שנתלבש בהעלם מפני שצריך^סח להיות מלך על עם כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

והנה מדת מלכותו ית' מתפשטת תמיד להחיות רוח שפלים מאין ליש בכל העולמות וא"א כ"א ע"י לבוש מלכות כנ"ל, א"כ צריך שימשיכו לו בחי' לבוש זה המעלים ומסתיר כו' בכדי שיקרא מלך על עם כנ"ל, הנה ההמשכה של אותו הלבוש מלכות הוא ע"י מעשה המצות דוקא ולכך נקרא'^סט המצוה בשם מצות המלך כידוע בזוהר ור"מ וזהו ענין הברכה שעל מעשה המצוה באמרו אשר קדשנו במצותיו וציונו כו' פי' וציונו לעשות בחי' לבוש למלכות כו'. אך כיצד נעשה בחי' לבוש ע"י קיום המצוה הענין הוא ע"י בחי' קבלת מלכות שמים שיש בכל מצוה במה שמקבל ע"ע עול מלכות שמים כענין וכולם מקבלים עליהם עול מלכות כו' והוא מה שמבטל א"ע לעשות רצון ה' במצוה זו שהוא עושה כמאמר בטל^ע רצונך מפני רצונו כו' וזהו הנק' קבלת עול מלכות שמים וכמ"ש שום^עא תשים עליך מלך כו' ובהיות שבזה העול מעורר למעלה שיתפשט מלכות שמים בבחי' אימה ויראה על כל הנבראים כמאמר וכולם^עב מקבלים כו' לכך נק' המצוה בשם מצות המלך לפי שמעוררת למעלה בחי' מלך להיות ה' מלך גיאות לבש כו' והיינו בחי' הלבוש כי העול הוא צמצום ובטול הרצון ומעורר למעלה צמצום והסתר עצמותו ג"כ וזהו שע"י המצוה נעשה בחי' לבוש מלכות למעלה וזהו שאו' בברכת המצות אלקינו מלך העולם מפני שיקרא בשם מלך ע"י קיום המצוה דוקא מטעם זה וד"ל.

והנה בזמן הגלות כתיב אלביש^עג שמים קדרות ושק אשים כסותם, פי' שהלבושי' הם בתכלית הקדרות והחושך היפך הלבושים שממעשה המצות והענין הוא לפי דכמו שע"י קבלת מלכות שמים שבכל מצוה נעשה לבוש להעלים האור בתוך הקדושה האלקי' כמ"ש שום תשים עליך מלך כו' כנ"ל, כך בהיפוך כשאין לו קבלת מלכות שמים באימה בשעה שעושה המצוה אזי יוצא האור והשפע לחיצונים כי שרש יניקתם נמשך מפריקת עול מלכות שמים שע"י פריקת עול מלכות שמים מסתעפים כל המדות הרעות כנראה לעין ונעשה מזה כל הבנין דקליפה במדות ושכל כו' כי^עד את זלע"ז עשה האלקים כו' והגם שעושה המצוה בפ"מ אם הוא בבחי' פריקת עול באותה שעה יש מקום לחיצונים לקבל יניקה מאותה ההשפעה ביחוד עליון שנעשה למעלה ע"י המצות כי ידוע דרמ"ח^עה מ"ע נק' רמ"ח איברים דמלכא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org