רנח

והנה"ב^פה שבאדם משם ג"כ נמשכה כידוע, ומלבד שבחי' פנימי' שבנפש הזאת נתבררה כבר להיות שלא נמשך כלל בעניני גשמיו' דנוגה דעשי' כנ"ל עוד זאת שגם בחי' חצוני' שבה שנק' עורף אויביך גם הוא מתהפך לקדושה האלקי', וע"ד שיהי' לע"ל דכתי' ואת^פו רוח הטומאה אעביר כו'. אך מהיכן יש כח הזה להפוך גם בחי' החצוני' דקליפה לקדושה היינו שאמר ידך בעורף אויביך, פי' ידך הוא בחי' יד הגדולה כמ"ש וירא^פז ישראל את היד הגדולה כו', ועל בחי' יד הגדולה הזאת אמר וימינך פשוטה לקבל שבים פי' לפי שיד הזאת נק' גדולה כי לעוצם רוממות מדריגתה למעלה מעלה ע"כ יכולה היא להתפשט מטה מטה מאד, עד"מ יד הגדולה באדם שתתפשט למטה למטה בעומק ג"כ להשיג גם מי שנפל בתחתית כו', וזהו פי' וימינך^פח פשוטה לפי שמתפשטת עד אין שיעור למטה כו' וע"כ מקבלת גם השבים שאינם ראויים שיתקבלו דהיינו לאהפכא חשוכא לנהורא גם מבחי' חצוני' דקליפה שנק' שאול תחתית כו' וד"ל, ועיקר הטעם הוא לפי שבחי' ימין זה שפשוטה לקבל שבים הוא נמשך מבחי' סוכ"ע הנ"ל דקמי' כחשיכה כאורה כו' וגם חשך לא יחשיך^פט כו' לפי שהוא מבחי' עצמו' המאציל שלפני ההשתל' עדיין ושם שוה^צ ומשוה קטן וגדול כמ"ש קטן^צא וגדול שם הוא כו' עד שבחי' רוחניות נק' גשמיו', וכמו החכ' שנק' ראשית^צב בסדר ההשתל' ולגבי עצמות המאציל נק' בשם בחי' עשי' גשמי' וכמ"ש כולם^צג בחכ' עשית כידוע, וכן בהיפוך שהגשמיות כרוחניות חשוב וכמ"ש בפי' כחשיכה כאורה שהחושך כאור^צד ממש, והוא מטעם שלמעלה הוא לגמרי מבחי' וערך השתל' וכמ"ש לך^צה הוי' הגדולה והגבורה כו' ולהיות כן יכול להיות שההארה משם יהפוך גם החשך של חצוני' הקליפות לאור הקדושה וכמ"ש אם^צו אסק שמים שם אתה אציע שאול הנך שגם בשאול תחתית החשך לא יחשיך מפני דקמי' כחשיכה כאורה כו', ולכך גם שם ימינו פשוטה לקבל שבים. וזהו יד"ך דוקא וא"ת^צז ידך אלא יוד"ך בחי' יו"ד, והוא בחי' יו"ד דיהוד"ה שהוא בחי' יו"ד דשם הוי' בחי' סוכ"ע הנ"ל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org