שנא

לחמי^ט לאשי ריח ניחוחי וידוע פי' רי"ח שהוא בחי' העלא' מ"ן מרפ"ח כו' שנפל בשבירת הכלים בבהמו' דפני שור שבמרכבה דנוגה דעשי' כו' והמשכת מ"ד הוא פי' ניחו"ח^י לשון נחות דרגא וכמ"ש וירח^יא ה' את ריח הניחוח ויאמר כו' ואם יעשה ויקריב הקרבן בפסול לא יהי' לריח ולא לניחוח הרי יש בחי' חכמה עליונה באופן שעשה הקרבן בכשרו' איך שיהי' לריח ניחוח ובאיזה אופן יהי' הכשרו לבחי' מ"ד כו' והרי כל זה רק עפ"י החכמה אמנם אין השפעה זו מחכמה עילא' של המאציל רק מבחי' נובלו"ת והוא בחי' חיצוניו' ואחוריי' בלבד מעצמו' אור חכמתו כו' שהרי אין חכמה זו רק איך שיהי' אופן הכשר לגילוי אור א"ס במדו' אם בחסדי' או בגבורו' ודרך כלל הוא בחי' מ"ן ומ"ד כו' אבל לבחי' עצמות אור המאציל לא נק' חכמה זו בשם פנימי' כלל כי אין כל זה נוגע לבחי' עצמותו כו' וד"ל ויובן זה עד"מ מהשפעת שכל האדם שמתלבש במדותיו אם להיטב חסדו כך או כך כשיש לפניו הרבה דרכים שאע"פ שכל מה שיעשה במדותיו הכל משפע השכל הוא מ"מ אין זה עצם חכמתו כמו שהיא מצד עצמה בכח השכלי שלו שהוא רק להשכיל ההשכלות והחכמו' בלבד אלא הוא רק השפלת השכל איך להנהיג א"ע במדותיו כו' וכך אוריי'^יב דלעילא שהגם שידוע דמחכמה עילא' נפק' אבל היא רק מבחי' חיצוניו' ונובלו' לגבי עצם אור פנימי' אבא כו' כי לא יש ערך בין גילוי אור א"ס במדות לגבי עצמו' אורו כו', והתלבשו' זו דאור אבא במדו' דז"א נק' תור"ה להבדיל^יג בין הטמא לטהור כו' וזהו שנק' נובלו"ת חכמה שלמעלה וד"ל.

והנה כתיב למען^יד אחיי וריעיי כו' שיש נשמות^טו שנק' אחים וריעים לבחי' ז"א מפני שנולדו ונאצלו יחד עם ז"א מיחוד או"א עילאי' כו' והם^טז גבוהי' מבחי' החכמה שבז"א שהיא התורה ועליהם נא' ותורה שם בישראל והוא בחי' ישראל^יז שעלה במחשבה שעל ידו נמשך התורה כנ"ל כו'. וביאור הדברים הנה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org