להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
קפה
שא"כ מה ירויח אח"כ. וכך המשל למעלה בעת אשר שלט האדם כו' אין נותנים לו שליטה רק בבחי' החיצוני' בלבד והוא מ"ש מי זה בא מאדום חמוץ בגדים כו' בגדי' לבד כמ"ש וכלסו מלבושי אגאלתי שהלבושי' שלו בלבד הוא שגעלו ומאס אותן בהניחו לשלוט בהם יניקת החיצונים כו'. וכן הענין בכ"מ שהזכירו רז"ל ענין יניקת הס"א בקדושה אינו רק בבחי' חיצוני' בלבד וכמו ענין המאמר באסז נחש על חוה והטיל בה זוהמא אין הענין רק בבחי' לבושים שנפגמו בחי' הלבושים ע"י הזוהמא של נחש כו' כאשר מקבלת ממל' דקדושה הנק' חוה כי היא היתה אםסח כל חי כידוע שהוא רק בחי' אחוריים דשם ב"ן דקדושה כו' וד"ל.
וזהו שארז"ל אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח, דהנה בחי' מיעוט הירח מבואר למעלה דהיינו מה שבחי' מל' דאצי' היא בכל חדש בתכלית הירידה להיות ראש לשועלים בבי"ע ובהיותה שם היא מתלבשת כדי לברר רפ"ח ניצוצי' עד למטה מטה גם בגקה"ט לגמרי כמו באשת זנונים הנ"ל. ואמנם בהלבשה זאת אינו אלא רק בבחי' חיצוני' בלבד כנ"ל וא"כ גם בי"ס דעשיי' שהמל' דקדושה מברר מל' דקלי' בדרך הלבשה כנ"ל התלבשות זו אינו אלא בבחי' חיצוני' בלבד דהיינו שנותני' לה כח ועוז מבחי' לבושי' וחיצוני' מי"ס דקדושה שזה בלבד הוא הנמשך ומתלבש בנוגה אבל אין נותני' לה מבחי' הפנימי' דקדושה דעשיי' כלל וכלל וכמ"ש וכבודיסט לאחר לא אתן ואין לחיצוני' כח כלל לקבל משם מטעם הנ"ל שאין נתינה זאת ענין אמיתי או אפי' שיהי' בהכרח דבר אלא רק מצד הכוונה שיהי' התועלת אח"כ לרע לו כו', א"כ אין נותנים לו רק בחי' חיצוני' דחיצוני' בלבד והיינו רק כדי לברר ממנו אח"כ פנימי' הקדושה הרבה בכפלי כפליים לאין שיעור (וכמעשה דיהודה ותמר והגם שלאחר שנתנה התורה אסור לנו לעשות כענין זה אפי' באיסור קל של ד"ס וכידוע, אך בדברים המותרים לגמרי מצד הדין אלא שהוא מ"מ בחי' רע מצד התאווה כמו תאוות היתר באכילה ושתי' וכיוצא גם עכשיו יוכל להיות בצדיקים בדוגמא זו בנתינה חיצוני' ולא בבחי' פנימי' כלל. והדוגמא מזה הוא מ"ש בלק"א הגדול דבהעלות מ"ז באדם גם מתאווה מותרת כממון וכיוצא זה ההרהור מ"מ בחי' רע הוא וכאשר מגביר עליו האהבה האלקי' דקדושה ומתבטלת ה"ז ענין ניצוח הנ"ל שבא לקדושה ביתר שאת אחר שהניח עצמו תחלה, וענין ההנחה אינו שיחשוב מ"ז בתחלה ח"ו אלא שאם נפלה פתאום אל יפול לבו פתאום אלא יגביר עליה האה' לה' וע"י שמתבונן בה איך להעלותה כו' ה"ז כמתאבקע עם המנוול שיתנוול גם הוא בהאבקו עמו מפני שיש באיבוקו עמו קצת ניצוח המנוול לפי שעה כו'. ואמנם לא כל אדם יוכל ללחום בהניצוח ויכול ליפול הנופל לפי שעה גם בהיות שדעתו קצרה, וע"כ ע"העא אסור לאכול בשר וזהו אלעב יאמר אי אפשי
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקס"ו ח"א
- Id
- rh-rcyg2gpf
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.