רכה

העליונים הנ"ל אלא שבגלות הוא בהתלבשות ע' שרים כו' כנ"ל ע"כ אמר כי הנני בא ושכנתי כו' ע"י המצות שעשתה כל ימי הגלות כו' וד"ל. אך הנה להבין טעם לעלי' גדולה הזאת שאמר כי הנני בא כו' דמשמעו שבא יבא בעצמו ובכבודו דוקא כו' הנה יובן ענין הידוע בפי'^מו ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד שהן ה' עליות לנוק' ומאד היא עלי' היותר עליונה מכולם והוא בבחי' פנימי' ע"י שהוא בחי' פנימי' א"א כו' כי מאד אותיו' אדם בהיפוך אתוון לפי שאדם היינו כשכלול דכר^מז ונוק' כחדא כמ"ש בזהר והיינו ע"י ענין יחוד מ"ן ומ"ד אבל לע"ל יהי' האור מבחי' פנימי' ע"י כו' שהוא למעלה מעלה מבחי' היחודים דמ"נ ומ"ד וכמ"ש^מח במ"א בענין המאמר באתי לגני כו' אכלתי אבל באתרי' לאו אורחא למיכל כו' כי העוה"ב^מט אין בו אכילה ושתי' כמו ביו"כ שנק' שבת שבתון לפי שעליי' המל' אז בבחי' פנימי' הכתר שאין שם בחי' אכילה לברר בירורי' כו' וכן אין שם בחי' היחוד שנמשל לאכילה כידוע בסה"ק^נ ולהיות כי עליי' המל' תהי' בבחי' פנימי' הכתר לע"ל, וזהו שא' ישכיל עבדי כו' שלא תקבל המל' ע"י המדו' דז"א כמו עכשיו אלא יהי' זו"נ שוין בקומתן כו' ועוד תעלה יותר במעלה ומדריגה והוא כמ"ש וגבה מאד שבחי' מאד הוא בחי' פנימי' הכתר יאיר במל' דוקא וכידוע דהארת משיח יהי' מאור פנימי' עתיק וכמ"ש ונחה^נא עליו רוח כו' והריחו ביראת ה' כו' ופי' והריחו שיהי' בו הארת בחי' חוטמא^נב דפרדשקא כו' הנז' באד"ר שהוא בחי' פנימי' ע"י וכמ"ש ותהילתי^נג אחטם לך כו' וע"כ יהי' מורח^נד ודאין וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו שאמר כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה' פי' נאום ה' הוא בחי' דיבור העליון שמאיר בו הוי' דז"א כו' וזהו פי' נאום הוי' נאום של הוי' כי עכשיו מקבל המל' מז"א בעלה כו' אבל לע"ל דכתיב והי'^נה אור הלבנה כאור החמה כו' ויהיו שוין בקומתן כמו שהייתה קודם שמיעטה הירח ע"א שנאמר ויברא^נו ה' אלקים שני המאורות הגדולים כו' אזי גם המל' מקבלת מה' אלקים שהוא מבחי' יחוד או"א כמו ז"א, וזהו פי' עלי' האמצעי' בכלל באומרו וירום ונשא כו' (וארז"ל וירום^נז מאברהם כו') ואח"כ באלף הז' יהי' עוד עלי' שלישי' למל' בכלל והוא בחי' מאד הנ"ל שבבחי' פנימי' ע"י שיאיר במשיח כו', וזהו כי הנני בא בעצמי ובכבודי ושכנתי בנאום ה' שהוא המל' הנק' דיבור כידוע וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org