רנד

הריחוק שמתרחק ומשפיל א"ע מאד, והוא בחי' שמאל^נט דוחה דהיינו שמדחה א"ע ומשפיל א"ע ביותר להיות עומד בריחוק מקום דוקא, משא"כ בחי' ימין של אהב' בבחי' ראי' הנ"ל שהוא מקרוב דוקא כי ימין^ס מקרבת ושמאל דוחה כו', ובחי' הדחיי' הזאת היא באה מחמת השפלות שבאה בנפשו אחרי שהוא רואה ומתבונן בגדולת ה' איך שהוא רם ומתנשא על כל ההשתל' בעלוי אחר עלוי עד רום המעלות א"כ תקטן נפשו מאד בעיניו ויעמוד מרחוק מפני היראה מעוצם הרוממות וההתנשאות ויהי' נבזה בעיניו נמאס בתכלית הקטנות, וכל שיותר הוא מכיר בגדולת ה' יותר תקטן נפשו בעיניו וכמ"ש דוד ונקלותי^סא עוד מזאת והייתי שפל בעיני כו' מפני שכל מה שתגדל בעיניו ביותר גדלות הבורא יכיר יותר שפלות ערכו ואיך שאיננו ראוי כלל לקירוב ודביקות כו', וכענין וינועו^סב ויעמדו מרחוק וכמו שאמרו בפירוש דבר אתה עמנו כו' והרי זה הי' בהם מפני עוצם הרוממות שנתרומם ונתגדל אצלם אא"ס בהגלות נגלות עליהם בהר בקולות וברקים כו'. וכיוצא בזה יובן מה שאמר חבקוק שמעתי שמעך יראתי כו' מפני שהיראה^סג לעמוד מרחוק כנ"ל היא באה מסיבת השפלות והשפלות אינה אלא לאחר הכרת עוצם הרוממות כנ"ל, והכרה זו היא בחי' שמיעה שהיא מרחוק דוקא, שהשמיעה הוא ענין הבנה והשגה וכמ"ש דבר^סד נא כי שומע עבדך כלומר מבין וההבנה אינה אלא מרחוק דוקא כי בבואו בקרוב יראנו בעין וא"צ לזה השגה, ולכך אינו^סה דומה שמיעה לראי' כי הראי' מקרוב והשמיעה מרחוק, וע"ד דוגמ' הנה כשהאדם עומד מרחוק מהיכל המלך אינו אלא שומע באזניו מזולתו מעניני רוממות גדולתו משא"כ העומד בהיכל המלך פנימה כו'. וכך יובן ג"כ בענין בחי' השוב הנ"ל שהוא בחי' עמידה מרחוק שאז הוא בבחי' שמיעה בלבד, כי אם הי' בבחי' הראי' מקרוב לא הי' נופל בו היראה אלא אדרבה האהבה והקירוב כנ"ל אלא מוכרח שאינו אלא בבחי' שמיעה שהוא מרחוק ע"כ יהי' נסוג אחור מפני היראה והוא בחי' שוב הנ"ל, וזהו שמעתי שמעך יראתי שהיראה עם השמיעה ענין א' אך לפני היראה קדמה השמיעה כו' והוא בחי' שמאל דוחה הנ"ל (דקו^סו השמאל הוא בינ"ה גבור"ה וכו' והשמיעה^סז בבחי' בינה והראי' בבחי' חכ' כו' כידוע וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org