שעט

וזהו שאנו אומרים בש"ע הגדול הגבור והנורא ולכאורה אינו מובן למה לא אמר והגבור כמו שאמר והנורא אך הענין הוא מטעם הנ"ל דבחי' ההתגלות דוקא מביאה לידי יראה שיראו ממנו ואז נקרא בשם נורא דכשהוא מקרוב דוקא יריאים ממנו ביותר כנ"ל ואז אימתו מתפשטת ביותר ונק' נור"א אבל כשהוא בהסתר והעלם אין יריאים ממנו ולא נק' נור"א כו' וכך למעלה כדי שיקרא הוא ית' בשם נורא הוא ע"י בחי' ההתגלות דוקא וזאת ההתגלות היא בחי' צמצום לגבי עצמותו שהרי הוא נק' סתימו^לו דכל סתימין כו' ע"כ אמר והנורא מפני שכדי שיקרא נורא צ"ל נמשך בבחי' צמצום ההמשכה בתחלה כמו וי"ו שמורה צמצום ההמשכה שראשו יו"ד והולך ומתקצר למטה כידוע עד שנק' נור"א שהוא בבחי' ההתגלות מקרוב כנ"ל וד"ל.

ובמשה עבדו פי' משה^לז הוא בחי' הדעת כידוע וענין בחי' הדעת^לח הוא בחי' ההתקשרות וכמ"ש והאדם ידע^לט כו' והוא בחי' התקשרות המשפיע במקבל כמ"ש במ"א ולכך נק' רעיא^מ מהימנא כי הוא מז' הרועים המפרנסים^מא לכללות נ"י כידוע אך מה שנקרא בשם רעיא מהימנא דהיינו שהוא רועה^מב נאמן וכמ"ש בכל^מג ביתי נאמן הוא כו' הענין הוא משום דהוא בחי' הממוצע לחבר ולקשר בחי' שם הוי' דלעילא הנ"ל בשם הוי' דלתתא כי הדעת^מד הוא בחי' הממוצע כידוע וזהו שאמר אנכי^מה עומד בין הוי' וביניכם כו' והיינו שהוא הממשיך בחי' הוי' שבהעלם הרצון לבא בכנ"י בבחי' גילוי וא"כ הרי האמונה באה לידי ראיה בהתגלות כי מה שלא השיגו בראי' רק באמונה הביאם לידי ראי' והשגה וכמ"ש בזוהר^מו דאוליף רזא דמהימנותא להם כו' ולכך נק' רועה נאמן פי' נאמן הוא מלשון אמונה והמקבל האמונה נק' נאמן בלשון נפעל והוא הי' רועה נאמן שהי' ממשיך לכנ"י בחי' אמונה זו שבהעלם כו' דהיינו שהי' זן ומפרנס את כנ"י באמונה זו להיות להם למזון וחיות בבחי' השגה וטעם כמ"ש לאהבה^מז את ה' אלקיך כי הוא חייך ממש כו' וזהו ע"ד ורע"ה אמונה כו' ולכך נאמר במשה לא^מח כן עבדי משה בכל ביתי נאמ"ן הוא דהיינו בחי' האמונה שהיא בבחי' העלם הרצון שאינו מתגלה למטה בהשתלשלו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org