ריד

וזהו רננה ברמשא דייקא כדכתיב נפשי^כב אויתיך בלילה דייקא, פי' שעיקר ההשתוקקות הוא כשנעדר האור והגילוי של אור א"ס ב"ה בהם שהוא מסתתר מהם בבחי' העלם והסתר וישת^כג חושך סתרו שאזי צמאה^כד נפשם בכלות הנפש בהשתוקקות נפלאה אל גילוי אור א"ס ב"ה הנעדר מהם וא"א להם להשיגו שהם כחולת אהבה ומרננים ברננה במרירות מאד מהעדר השגתם אותו ית' שאו' איה מקום כבודו להעריצו כו' וזהו נפשי אויתיך בלילה דוקא שאז תגדל הצמאון וההשתוקקות הנפלאה בבחי' רננ"ה בכלות הנפש ממש. וכמ"כ הוא בנשמות ישראל שלמטה בעבודה^כה שבלב זו תפלה שבפסוקי דזמרה שמב"ש עד ישתבח כו' שנק' שערי זמרה שהם שירות ותושבחות של דוד המלך ע"ה שהוא בחי' הרננה להרים קול זמרה בהשתוקקות נפלאה אל עצמות אור א"ס ב"ה להיות נכספה וגם כלתה נפשו בצמאון גדול בגבורות רשפי אש ושלהבת עזה אליו ית' והוא ע"י התבוננות ברוממותו ית' איך שלגדולתו אין חקר והחיים של כל הנפעלים עליונים ותחתונים אשר אין להם מספר כלל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הוא הכל מבחי' שם כבוד מלכותו ית' המחיה את כולם ומתפשטת בכל עולמות ובכל דור ודור אבל עצמותו ית' מרומם ונשגב לבדו ומתנשא מימות עולם, אי לזאת תכלה נפש כל חי אליו ולא למדותיו ית' באהבה רבה וצמאון גדול, וזהו רננה ברמשא כמ"ש נפשי אויתיך בלילה בהיות עצמותו ית' המרומם לבדו לית מחשבה תפיסה ביה כלל כי ישת חשך סתרו ולזאת מהעדר האור והגילוי שלו ית' תשתוקק הנפש בצמאון גדול מאד בבחי' רננה במרירות וחולת אהבה כנ"ל.

אך בק"ש^כו נאמר תחלה בחי' יחודא עילאה ויחודא תתאה ואח"כ ואהבת^כז את הוי"ה אלקיך שזהו בחי' הרננה ברמשא כי נפשי אויתיך בלילה בכלות הנפש שבק"ש ואח"כ נאמר והיו^כח הדברים האלה אשר אנכ"י מצוך היום על לבבך וגו' פי' שזהו ענין השמחה בצפרא כמ"ש עבדו את ה' בשמחה דהיינו שבאמת ע"י ההעלאה מלמטה למעלה בגבורות רשפי אש וצמאון גדול אליו ית' א"א להשיגו כלל בשום אופן דלית^כט מחשבה תפיסא ביה כלל וישתאר לעולם בבחי' מדת לילה וחשך אך המאציל ב"ה המרומם לבדו הוא משפילי^ל לראות בשמים וארץ בשוה דקמי' כחשיכה^לא כאורה מעלה ומטה גשמיות ורוחניות ארץ ושמים שוים בהשואה אחת שאף הרוחניות לגשמיות נחשב נגדו ולכך כולם שוים קמיה בערך הביטול כלא חשיבא השוה ומשוה קטן וגדול ואין יתרון לגדול על הקטן נגדו כלל כנודע. ולזאת

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org