רסט

למה שקדם יהודה אתה כו' משום דהא בהא תלי' דלפי שנעשי' המל' בחי' יהודה לכך ידך בעורף אויביך ג"כ לברר ברורי' דרפ"ח ניצוצי' שנפלו למטה מטה כו' וד"ל. וזהו ענין יהודה^נח בחול"ם שהוא ענין ולשון הוה שתמיד יהודה כו' מפני שהחולם הוא ע"ג האות כנ"ל וע"כ הוא למעלה מהתחלקות הקוין, ומפני שמהם נמצא מציאת בחי' מקור הזמן במל' דאצי', כידוע בפי' מ"ע^נט שהזמן גרמא נשים פטורות שהזמן בנוק' ומקבלת ממקור הזמן שבג' קוין הנ"ל, ע"כ נאמר יהודה בקמ"ץ תחת הדלי"ת ובמלאופ"ם תחת הוי"ו שזהו ענין עבר שכבר הודה, ולא ענין עבר בלבד אלא ענין נפעל דהיינו שכבר נעשה ונפעל שבחו ע"י אחרים והוא שע"י אחרים ששבחוהו והודו אותו נעשה משובח ומפואר למעלה ולכך נק' יהוד' בקמץ ומלאפום דהיינו שכבר הודו אותו ונשבח (בל"א ער איז פאר לובט גיוו רן או „גילובטער כו'). וכך יובן למעלה שמפני שג' קוין הנ"ל המשיכו בו אור הכתר בתחלה ע"כ נק' יהודה בקמ"ץ שכבר הודו אותו אחיך הנ"ל וכמ"ש יודוך אחיך, ולפי שמאור הכתר שהוא למעלה מהקוין כנ"ל המשיכו בו ע"כ נאמר יודוך בחולם על היוד ומלאופום לדל"ת שבו לפי שכבר קיבל ההארה כו', אבל בעלותו למעלה מהם אח"כ כנ"ל והוא בבחי' הכתר עצמו שמשם נמשך בחי' היד^ס הגדולה הנ"ל שהוא יו"ד דידך כו' אז נק' יהוד"ה בחולם לפי ששם הוא למעלה גם מבחי' מקור מציאות הזמן שבקוין הנ"ל וד"ל.

ועתה יש להבין שרש ענין מ"ש בעורף דוקא כו'. הנה ענין זה יובן בהקדי' ענין המבואר במ"א ע"פ ויברך^סא יעקב את פרעה בביאור מא' הזוהר ע"ז דמה ההוא ס"א קטיל ואפיק נשמתין אוף קוב"ה עביד כה"ג כמ"ש ויהרוג^סב ה' כל בכור כו' הה"ד לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעייתי כו' ע"ש. דהנה מבואר שם תוכן הענין כך, דההוא ס"א הוא השטן^סג מה שיורד ומסטין למטה באדם להביאו לידי חטא ועון בכל תחבולות שיכול ואח"כ עולה למעלה ומקטרג לוקח נשמתו כו', שהוא מפני חפצו ליקח שפע וחיות מאותה הנשמה לפי שאין לו חיות זולת זה רק דבר קצוב בלבד כו', אך הנה עוד ענין א' יש מלבד במה דקטל ואפיק נשמתין לכונה הנ"ל עוד יש לו כונה במיתה זו בשביל הגוף ג"כ, דמלבד שהוציא את הנשמה להיכלות של החיצוני' עוד זאת יעשה הס"א בדרך נקמה גם בגוף הגשמי אף שנשאר מת דמ"מ בחי' הבל דגרמי נשאר בו כידוע בזוהר ובע"ח ע"פ ונפשו^סד עליו תאבל כו' (וגם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org